תחזית אסטרולוגית שבועית ( הורוסקופ) בית התאריכים 6-13 לחודש נובמבר 2014

אודי ברגר תמונה

 

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

טלה

רטרו כוכב מרקורי, גורם לכם למצבי רוח משתנים. אתם יושבים ומסתכלים על החיים ולא יודעים במה להתחיל ואיך סיים. זכרו שאף אחד לא יפתור את הבעיות שלכם, במקומכם. הכניסו הומור לחיים, קחו הכול בקלות. תפסיקו לחפש שינויים מהירים, בכול עניין. הפסיקו להתווכח, קבלו את השונה מכם. יש בכם צורך להתחדשות והזמן לחפש את תחומי העניין בתחום הקריירה. הפנויים: חפשו ידידות ולא מחויבות, עד לחזרתכם לאהבה שממתינה לכם. הנשואים חייבים לתת יותר האחד לשני.

שור

מצב כוכבי גרוע, מגביל את יכולת החשיבה והתקשורת שלכם, עם הסביבה הקרובה. הזמן לעזור למזל, על מנת שיהיה לו… כייף, להתדפק על דלתכם. מחפשים אהבה ולא מקבלים? השבוע אתם תובעים את ההערכה כלפיכם, ולגמרי לא שמים לב, שאתם מגלים את הקלפים שלכם…ושוב נופלים… כמובסים, לאחור. אם אתם רוצים אהבה כול הזמן ותשומת לב תמידית, אז דעו לכם שאתם מחפשים את גן העדן, בשעה שאתם בעצם… במציאות. הזמן לצלצל אלי לייעוץ אישי בנוגע לנושאים הרגשיים.

תאומים

מצב רטרו מרקורי, משפיע עליכם במישורי: תעסוקה, כספים ואהבה. הסבלנות היא מילת המפתח. אתם צריכים ללמוד טוב יותר על צרכיי בן/ת הזוג, לפני שאתם חושבים שאף פעם לא תהיו מסוגלים, להחזיר את אהבתכם לקדמותה. השבוע אתם עצבניים מדי ומצפים לעמוד בלוחות זמנים הקשורים: לכסף, לבנק, לבנייה, לעבודה ולילדים. מאמצי התייעלות של אחרים למענכם, יקבעו את הטון לגבי הקריירה התקועה. לא להתייאש יתר על המידה, זכרו שהתקווה עוזבת אותנו…אחרונה.

סרטן

ראיתם את אור התקווה הקלוש, בשבוע שעבר. אתם בדרך הנכונה מבחינות רבות. שמרו על הקיים, אל תתמקדו בשני דברים, בעת ובעונה אחת. הסבלנות והפתיחות יהיו מילות המפתח. הכניסו שמחה לליבכם בכך שתמקדו בהווה ולא…בעבר ובמה שהיה לכם, פעם. צאו ממלכודת העכברים של חלומכם… 'לגן העדן- בסגנון של כאן ועכשיו'. התקדמו 'באיזי'. מצב נסיגת כוכב מרקורי (חמה) יגרום לקלקולים בכול הנוגע: למכונית, לאביזרי חשמל ולכול דבר הקשור לבית. צלצלו אלי לייעוץ אישי בנוגע לנושאים הרגשיים.

אריה

המזל תקוע. החלום לאדמה ולבנייה מתרחק מכם. משהו הסתבך בקשר לדירה. החרדות בנושא הדרך העצמאית, אותה בחרתם, משתלטות עליכם. איבדתם חבר/ה, ומתגעגעים מאוד. הגיע הזמן להיות פחות טובים לאחרים, ולהתמקד בעצמכם ובמשפחה שבאמת אוהבת אתכם. לא לחתום על חוזים ועל כול התחייבות בעל פה, כלפי אחרים. עצמאיים: הזמן לחפש את דרך הפרסום של העסק התקוע, ולא לשבת ולהתייאש, כתוצאה מהעדר לקוחות. אתם זקוקים לייעוץ במישורי הרגש והכלכלה, צלצלו אלי ולא תתאכזבו.

 

 

בתולה

 רטרו כוכב מרקורי (הכוכב השולט במזל שלכם) יפגע השבוע, ביכולת העמידה שלכם במישורי- הרגש והאהבה. אתם זקוקים להרבה סבלנות, על מנת לאחות את שברי הלב והזמן. כספים המגיעים לכם יגיעו בקרוב. הזמן לתבוע פיצויים על נזקים או על דברים המגיעים לכם, מכול גורם שהוא. הקידום שלו ציפיתם מתעכב. מישהו שנטר לכם טינה, יתנצל בימים הקרובים. ימים של חרטה על שלא למדתם, או שלא ניצלתם את ידע העבר. הזמן לייעוץ, אצל מביני דבר.

מאזניים

צלצול חשוב או מייל מרגש, יוציאו חלק מהייאוש האופף אתכם לאחרונה. אתם זקוקים לשינוי בדרך החשיבה, בנוגע לאייך אתם מתקדמים הלאה- בחיים. הגיע הזמן לחתור יותר רחוק בשטח הקריירה, על מנת להגיע לאופקים רחבים יותר. שילחו קורות חיים מעודכנים, למקורות עבודה חדשים- זה הזמן. הנשואים: יותר מתמיד, אתם חשים כאוהבים וכנותנים מכול הלב, וכלא יודעים איך להחזיר את ליבו של בן/ת הזוג – אליכם. צלצלו אלי לייעוץ אישי- לדעת איך לעשות זאת טוב יותר.

עקרב

השבוע שלכם מסתכם בדגש על מריבות, ועל פעולות שגויות- כמעט בכל התחומים. סודות עברכם הרגשיים נחשפים על ידכם, ומועברים מכם לאוזניים המתאימות. אתם נשברים מעצם התקיעות בתחום האהבה. באם תהיו מודעים לפחד הנטישה האוחז בכם ומהחשש להיות לבד, ללא יכולות כלכליות מתאימות, או אז, מהמקום הזה, אתם יכולים רק לעלות. התרכזו בתחומי הבית ומאחורי אנשים אמינים. לפניכם הזדמנות חדשה, בתחום הקריירה, רק שאתם לא רואים אותה. אתם פוטנציאל מבוזבז בתחום הניהול והעצמאות.

קשת

השבוע שייך רק למתאמצים באמת: מקווה בשבילכם שאכן קיבלתם את האתגר החדש בתחום התעסוקה, ושלא היססתם יתר על המידה. במידה וכן, אתם תזכו לקידום תוך זמן לא רב. אתם חשים בבדידות העזה, מול כול העולם… ואחותו. הנשואים: השתדלו לקבל את האחר, לסלוח באמת, על פגיעה ממושכת, מצד בן/ת הזוג. אם אתם מרגישים שלמרות שסלחתם, עדין בן/ת הזוג אותו הדבר, ולא משנה את היחס אליכם, פנו אלי לייעוץ אישי ממוקד ומקצועי.

גדי

אתם מצליחים לנצח את החולשה, מול אלה שפגעו בכם. המשיכו לחפש את השלווה, כי יש לכם סיכוי לנצח… ובגדול. שמרו על בריאותכם, ובמיוחד את המערכת הרגשית. קחו פסק זמן מעבודה קשה, והקדישו את עצמכם… לעצמכם. הוציאו ואווררו את הכישרונות הגלומים בכם, כי אתם מבוזבזים, המון זמן. המועסקים זכרו: שלא לעזוב מקום עבודה, לפני שמוצאים עבודה מתאימה אחרת. לא להיכנע למצבי הרוח המשתנים של בן/ת הזוג, ייעוץ מקצועי יראה לכם איך לנצח בקרב האהבה.

 

 

 

 

דלי

השבוע אתם מושפעים מנסיגת כוכב מרקורי, בתחום הכספים והקריירה. לבעלי עסקים: עננה אפורה וכבדה מאיימת להפיל אתכם לעמקי הדיכאון. לשוחרי התעסוקה: הפיטורים האחרונים ממשיכים להשפיע לרעה על מצב רוחכם. טיפ: אסור לכם לפחד לחזור למסלול העבודה, רעננו את קורות החיים שלכם ושילחו אותם, ראשונים, לכול אתר באינטרנט- המציע עבודות. חפשו חברים ישנים ונאמנים שמהם תשאבו את הכוח להתמודד. שמחה ביחס לבן/ת הזוג, או לילדים, מוחקת חלק מאכזבות השבוע.

דגים

רציתם למצוא את שביל הזהב בתחום הקריירה, אבל השבוע נעצרתם, בשל נסיגת כוכב מרקורי, (כוכב חמה) בנוגע לקידום אישי. לצערי, תחכו כחודש ימים, לפני שתזכו להגשמה הנוגעת לקידומכם. המצב הרומנטי/רגשי תקוע, אבל אתם נדרשים לסבלנות נוכח הבטחות בן/ת הזוג. תודו שאמנם מה שהכי חשוב לכם כרגע זו הפרנסה – ופחות… הזוגיות והאהבה, אבל עמוק בלב אתם רוצים פרגון, ואהבה אמתית. צלצלו אלי, כי זה הזמן לייעוץ מקצועי, ביחס לעתידכם הכלכלי והרומנטי.

Copyright© 2014-Udi Berger

 

 

להלן הקישור לאתר של האסטרולוג אודי ברגר

http://www.astrologia.co.il

חרא של תרנגולות

נכתב על ידי: אורי אבנרי

כאשר פקיד בכיר של מדינה אחת קורא למנהיג של מדינה אחרת "חרא של תרנגולות", אפשר להניח שהיחסים בין שתי המדינות אינם נמצאים בשיא החום. למעשה, ניתן להגדיר אותם כלא-ידידותיים.

זה קרה השבוע. בכיר אמריקאי אלמוני, ששמו לא צוין, אמר זאת בראיון שהעניק לעיתונאי אמריקאי מכובד, בעל השם היהודי ג'פרי גולדברג.

התקשורת הישראלית כולה תרגמה את הביטוי האמריקאי כ"פחדן עלוב". תרגום מרכך זה מסתיר את הוולגאריות שלו.

שום פקיד בכיר לא היה משתמש בתואר חריף כזה ללא הסכמתו המפורשת של נשיא ארצות-הברית.

ההיסטוריה ידעה יחסים מוזרים רבים בין מדינות. אך אני מעז לטעון שמעולם לא היו יחסים מוזרים יותר מאשר אלה הקיימים בין ארצות-הברית וישראל.

למראית עין, אין שתי מדינות אשר מסוגלות להיות יותר קרובות זו לזו משתיים אלה. הנה רק דוגמה קטנה: ביום שבו הגיעה לכותרות ההתבטאות על "חרא של תרנגולות", הצביעה העצרת הכללית של האו"ם על החלטה הקוראת לארצות-הברית לשים קץ לחרם שהיא מטילה על קובה מזה 50 שנה. 188 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, ובכלל זה כל מדינות האיחוד האירופי ונאט"ו. רק שתי מדינות הצביעו נגד: ארצות-הברית וישראל.

שתי מדינות נגד כל העולם? לא, לא לגמרי. מיקרונזיה, פאלאו ואיי-מרשל נמנעו מהצבעה. (שלוש מדינות-האיים האדירות האלה מצביעות בדרך כלל גם למען ישראל, אף שרק ישראלים מעטים יכולים לגלות את מקומן על המפה.)

במאות הצבעות באו"ם במרוצת השנים עמדה ישראל בנאמנות לצד ארצות-הברית, ולהיפך. ברית-עולמים, שאינה ניתנת לעירעור, כפי שהיה נדמה. ועכשיו קוראים האמריקאים לראש-הממשלה המהולל שלנו "חרא של תרנגולות"?

הפקיד הבכיר האלמוני ביסס את הגדרתו הלא-מחמיאה על שתי טענות: האחת שנתניהו התחמק מהגשמת האיום שלו לפוצץ את איראן, והשנייה שהוא השתמט מעשיית שלום עם הפלסטינים.

לטענה הראשונה אין שחר, מאחר שנתניהו לא התכוון מעולם ברצינות לתקוף את איראן. אחדים מקוראיי עשויים לזכור שהבטחתי מהיום הראשון שהתקפה כזאת לא תתרחש. אפילו לא השארתי לעצמי פתח מילוט, לברוח במקרה שטעיתי. ידעתי שהתקפה כזו בכלל לא באה בחשבון, ולו רק מפני שכל מערכת-הביטחון שלנו התנגדה לה.

הטענה השנייה מופרכת עוד יותר. נתניהו לא התחמק מעשיית שלום. טענה כזאת יכלה להיות נכונה רק אילו התכוון אי-פעם לעשות שלום. אם האמריקאים באמת מאמינים בזה, מוטב שיקראו כמה מאמרים טובים.

מעולם, אף לא לרגע אחד, לא דגל נתניהו בחזון השלום. הדבר בלתי-אפשרי לגמרי לאור החינוך שקיבל בבית. אביו המנוח, בן-ציון נתניהו, היה לאומן כל-כך קיצוני ונוקשה, שזאב ז'בוטינסקי בהשוואה אליו נראה כיונה צחורה.

כל מילה שביטא נתניהו אי-פעם בזכות השלום ו"פיתרון שתי המדינות" לא הייתה אלא שקר גס. אילו הטיף להקמת מדינה פלסטינית הוא היה דומה לרב ראשי המטיף לאכילת חזיר ביום-כיפור.

דיפלומט אמריקאי שאינו מבין זאת – מוטב להעבירו מיד למיקרונזיה (או לפאלאו).

בעת האחרונה נראה שנתניהו יוצא מגדרו כדי לגרום לקטטה עם הממשל האמריקאי.

במבט הראשון זה נראה כמעשה של טירוף, מעשה כל-כך מסוכן שפסיכיאטר מוסמך היה כולא אותו באגף הסגור של בית-חולים.

ישראל תלויה לחלוטין בארצות-הברית – לא ב-99%, אלא ב-100%. באותו יום שבו קרא פקיד אמריקאי לנתניהו "חרא של תרנגולות", פקיד אחר אישר מכירת להק נוסף של מטוסי-קרב מסוג 35-F, אחרי שארצות-הברית כבר מכרה לנו 19 מטוסים כאלה (במחיר של 2.35 מיליארד דולר). הכסף בא מהמס השנתי שמשלמת ארצות-הברית לישראל.

זאת ועוד: לולא הווטו האמריקאי האוטומטי במועצת-הביטחון של האו"ם על החלטות המכונות "אנטי-ישראליות", הייתה מדינת-פלסטין מתקבלת מזמן כחברה מלאה באו"ם. יחסי-החוץ שלנו מבוססים על האמונה של מדינות רבות שמי שמבקש דריסת-רגל בקונגרס האמריקאי צריך קודם כל לשחד את שומר-הסף הישראלי. וכן הלאה.

כל הישראלים משוכנעים שהקשר שלנו עם ארצות-הברית הוא עורק-החיים של המדינה. אם יש משהו שממש כל הישראלים תמימי דעים לגביו, בלי הבדל של עדה, שכבת-גיל, דת ומחנה פוליטי, הרי זה האמונה הזאת.

ועכשיו ראש-הממשלה מקדיש את כל זמנו ומרצו להריסת היחסים בין שתי הממשלות.

כאשר ביקר השבוע שר-הביטחון שלנו, משה יעלון, בוושינגטון, כל בקשותיו להיפגש עם בכירים אמריקאים נתקלו בקיר אטום, חוץ מפגישה עם עמיתו, שר-הביטחון האמריקאי, שלא יכול היה לסרב. היה זה עלבון מדהים, חסר-תקדים, לשר ישראלי.

יעלון, רמטכ"ל לשעבר, אינו נחשב לגאון. יש הסבורים שמוטב היה לו להישאר בתפקידו הקודם, רפתן בקיבוץ. כאשר הוא הכריז שג'ון קרי סובל מ"משיחיות אובססיבית" במאמציו להשיג שלום ישראלי-פלסטיני, גם קרי וגם הנשיא אובמה נעלבו עמוקות.

אך הצהרות מסוג זה מפי שרים ישראליים כבר הפכו לשיגרה. כך גם תגובות הדוברים האמריקאיים. הציבור הישראלי פשוט מתעלם מהן.

בנימין נתניהו איננו טיפש. "חרא של תרנגולות" או לא – בניגוד ליעלון, הוא נחשב לאינטליגנטי וחכם. אז מה הוא עושה?

יש שיטה בשיגעון שלו.

נתניהו גדל בארצות-הברית. כאשר אביו הוחרם באקדמיה הישראלית, שלא התייחסה ברצינות לכישוריו כהיסטוריון, משפחתו עברה לפרבר של פילדלפיה בארצות-הברית. נתניהו מתפאר בכך שיש לו ידיעה אינטימית של ארצות-הברית.

אם כן, מה קורה בראש שלו?

הוא יודע שישראל שולטת בקונגרס האמריקאי. שום פוליטיקאי אמריקאי אינו יכול להיבחר מחדש אם ישמיע ולו את הרמז הקל ביותר של ביקורת על ישראל. איפא"ק, השדולה החזקה ביותר בוושינגטון (מלבד השדולה של עמותת הרובאים), תדאג לכך. השליטה האדירה שיש לשדולה היהודית בתקשורת האמריקאית מהווה ערובה נוספת.

לדעת נתניהו, אובמה יפסיד בכל עימות בין הקונגרס לבין הבית הלבן בנוגע לישראל. אין ממה לפחד.

למעשה משחק נתניהו רולטה על כל הקופה בקזינו האדיר שנקרא ארצות-הברית. יתכן שהוא נדבק מאיל-בתי-הקזינו שלדון אדלסון, שיש לו השפעה רבה על מדיניות ישראל בארצות-הברית.

(היה זה אדלסון שמינה את השגריר הישראלי הנוכחי בוושינגטון, רון דרמר, פעיל בולט במפלגה הרפובליקאית, שהבית הלבן מתעב אותו.)

כדי להעריך את עוצמת ההימור של נתניהו – הימור שבו אנחנו משמשים כאסימונים – יש להבין את המצב הפוליטי בארצות-הברית.

במילים פשוטות: הדמוקרטיה האמריקאית חדלה לתפקד.

בדמוקרטיה נורמלית – נגיד בריטניה או גרמניה – יש שתי מפלגות גדולות, או שתי קואליציות גדולות, המתעמתות זו עם זו. שתיהן "מרכזיות", וההבדל ביניהן קטן. מפעם לפעם הן מתחלפות, מבלי שזה גורם לתהפוכות. הציבור מרגיש בכך רק בקושי.

לא כך בארצות-הברית. כבר לא.

הציבור האמריקאי מחולק עכשיו לשני מחנות, השונאים זה את זה מעומק ליבם. השנאה ביניהם תהומית. אחת היא מפלגת הסופר-עשירים, המגינים על זכויות-היתר שלהם, והאחרת היא מפלגת האמידים, המשרתת את האינטרסים שלהם.

האידיאולוגיות של שני המחנות נוגדות זו את זו באופן קיצוני. משום כך אין הן יכולות להסכים ביניהן על כל נושא שהוא, גדול או קטן. כל מה שעושים הדמוקרטים נחשב על-ידי הרפובליקאים כמעט לבגידה, וכל מה שעושים הרפובליקאים נחשב על-ידי הדמוקרטים למעשה טיפש, אם לא מטורף ממש.

הרפובליקאים שולטים בקונגרס, ונראה שהם ישלטו בו עוד יותר אחרי הבחירות בשבוע הקרוב. מטרתם היא לשתק את הממשלה. פעם אף הפסיקו את כל תשלומי הממשלה המרכזית, דבר שהפך את ניהול המדינה לבלתי-אפשרי. ניהול מדיניות-חוץ משותפת הפך מזמן לחלום רחוק. אינני בטוח שהמצב הפוליטי ערב מלחמת-האזרחים האמריקאית הגדולה היה גרוע יותר.

אל תוך המצב המשוגע הזה קפץ נתניהו בלב קל. הוא שם את כל האסימונים שלו (כלומר: אותנו) על המשבצת הרפובליקאית.

בבחירות האחרונות לנשיאות הוא תמך כמעט בגלוי במיט רומני, יריבו של אובמה. זאת הייתה הכרזת מלחמה על הממשל הנוכחי. ההצהרות נגד אובמה, היוצאות עכשיו מפי פוליטיקאים ישראליים, באות לשמש את המועמדים הרפובליקאים נגד המועמדים הדמוקרטים.

הדמוקרטים עושים מאמץ עצום כדי למשוך את הקולות והתרומות של היהודים באמצעות חנופה למדינת ישראל, המגיעה לממדים מגוחכים. הם נשבעים לתמוך בכל מעשי ישראל, יהיו אשר יהיו, מעכשיו ועד עולם. מבלי להיות מודעים לכך, הם תוקעים סכין בגב כוחות-השלום הישראליים.

גם אם הבחירות בשבוע הבא יהפכו את בית-הנבחרים והסנאט לעבדים עוד יותר נרצעים של הימין הישראלי, אובמה ימשיך לעמוד במרכז הבמה בשנתיים הקרובות. מכיוון שלא צפויות לו בחירות נוספות, הוא יהיה חופשי לתקוע מקלות בגלגלי נתניהו.

הלוואי שיעשה כך. אך אין לי הרבה תקוות. אפילו כנשיא "צולע" בסוף דרכו, יהיה על אובמה להתחשב בצרכים של המועמד הדמוקרטי הבא לבית הלבן.

אובמה יכול עדיין לעשות הרבה למען השלום בין ישראל ופלסטין, שלום הנתמך על-ידי כל המדינות הערביות הפרו-אמריקאיות. זה היה משרת את האינטרס הלאומי האמריקאי – שלא לדבר על האינטרס הלאומי שלנו.

לשם כך דרוש אומץ-לב. וגם קצת משיחיות אובססיבית.

 

כבוד האומה

נכתב על ידי: ציפי לידר

בשולי הכותרות:  עניין  של  מיתוג –  בתי  רפואה  במקום  בתי  חולים  *  השבת  –  תועלת  מול  עלות  * משחֶה  בשבת  –  היכן  הכבוד  הלאומי?  *  ח"כ  נכבד,  עשֵה  לך  רב  *  ולקינוח  שיחה  ממתינה

                                 ***

בתי רפואה

   בית החולים  'מעייני הישועה' בבני ברק דומני הוא היחיד מכל בתי החולים המכנה את עצמו 'בית רפואה'. בשינוי השם ביקש המוסד הרפואי לנער את עצמו מהקונוטציה השלילית שיש לשם המקורי ולתת תקווה לחולים שיבריאו ממחלתם. ראוי שגם מוסדות הרפואה האחרים יאמצו את המיתוג החדש, ויפיחו תקווה בחולים המאושפזים שיתרפאו במהרה.

  כידוע, למיתוג יש השפעה פסיכולוגית ותדמיתית בדעת הקהל על המוסד או החברה ועל מידת הצלחתם. גם קופות החולים שינו כבר את המיתוג השלילי שלהן למיתוג חיובי 'שירותי בריאות'. השם החדש משקף לא רק את המטרה להבריא את החולים, אלא מרחיב אותה למניעת מחלות מראש ודאגה לבריאות הציבור בכלל. אומנם הן עשו זאת ממניעים פרסומיים, כדי למשוך לקוחות, אך המגמה היא נכונה. ועכשיו הגיע תור בתי החולים. מי ירים את הכפפה?

פסק זמן  יעיל

  ראוי לברך על שמירת השבת העולמית, והשבת הישראלית, שהתאחדו כמה סמלי בפרשת נוח (משורש מנוחה).

  דומה שלא צריך להיות מומחה מקצועי, וגם לא אנטי דתי, כדי לדעת שאדם לא מסוגל לעבוד נון-סטופ, ומבחינה פיזית ונפשית הוא זקוק למנוחה ולפסק זמן. ההרפייה בעבודה לא רק שאינה בגדר בזבוז זמן, אלא כפי שהוּכח היא מרעננת את העובד ומגבירה את התפוקה, היעילוּת והניצולת שלו. כך שבמונחי עלוּת תועלת מדובר ברווח נקי.

   היהדות העניקה לנו יום מנוחה שבועי, השבת, אשר מעֵבר לאספקט הדתי מאפשרת ליהודים להינתק ממרוץ החיים ומהמכשירים הדיגיטליים, להרפות ולאגור כוחות חדשים לקראת שבוע העבודה הבא. מה הפלא שגם הגויים בעולם אימצו את הרעיון היהודי והם מנהיגים יום חופשה בשבוע.

כבוד לאומי?

  ששת השחיינים המופלאים, כפי שפורסם, ערכו מִשְׂחֶה שליחים הארוך ביותר מקפריסין לישראל בשישה ימים, למען הים הירוק ומניעת זיהום המים. הם אולי עשו היסטוריה בשבירת שיא עולם ושיא גינס, אך דומה כי העובדה שקו הסיום היה בשבת היא לא בדיוק הכבוד הלאומי של ישראל כמדינה יהודית.

  גם קבלת הפנים הממלכתית של השר לאיכות הסביבה, עמיר פרץ, לשחיינים בעיצומה של השבת, אינה מכבדת אותו ואת המעמד. השחיינים אולי נתנו אור ירוק לסביבה, אך למרבה הצער בהחלט לא היו אור לגויים.

עֲשֵה לך  רב

  יפה עשה ח"כ אורי אורבך שלכבוד חודש הקשיש יזם תערוכה של דמויות זקני השבט, הנערצים על חברי הכנסת ומשמשים להם השראה. ואכן כל ח"כ הצביע על המודל האישי שלו, תוך נגיעות משפחתיות, מפלגתיות או מקצועיות ברורות.

  גם האיורים, המלווים את הדמויות, ששורטטו בידו האֲמוּנה של ניסים נוסקו, עשויים בטוב טעם ומתובלים בהומור עדין. תמונה אחת שווה אלף מילים כבר אמרנו?

  אולם עם כל הכבוד, תמוה הדבר שכפרלמנט יהודי, איש מהמשתתפים– ובכלל זה ח"כים דתיים – לא מצא דמות תורנית- רבנית אחת לרפואה. האומנם חסרים רבנים מצויינים לישראל?

שיחה ממתינה?

  אין ספק שבעידן המודרני מענה טלפוני מהיר הוא חלק בלתי נפרד מהשירות ללקוחות, וכל חברה, שמכבדת את עצמה, עומדת בקריטריון זה המשקף את כרטיס הביקור שלה.

  אז איך זה שחברה מכובדת כמו אלקטרה (שירות פלרום) לא הבינה את זה עדיין, ונותנת ללקוחותיה להמתין זמן רב על הקו, תוך השמעה חוזרת ונשנית של הפזמון המתיש, כי "עקב עומס פניות אין באפשרות הנציגים לענות, ותודה על הסבלנות".

  האם לא הגיעה השעה שהחברה תאמץ הצעת ייעול של חברות אחרות (ואפילו בזק), כי במקרה של קווים עמוסים היא תבקש מהלקוח להשאיר את מספר הטלפון שלו, והנציג יחזור אליו לכשיתפנה? כמה פשוט, כמה יעיל. מעבר לכך, הדבר מצביע על התייחסות חיובית ללקוחות ולזמנם היקר, השווה כידוע כסף, ותורם לתדמית החברה.

                        ציפי  לידר

איסלאמיזציה ונאציפיקציה – ומה שביניהן

נכתב על ידי: אליקים העצני

בנאום הבכורה שלו, העלה ראש ממשלת שוודיה החדש את ההכרה בפלסטין ריבונית על ראש שמחתו. זאת, בשעה שארצו מתכרסמת מבפנים ע"י הגירה מוסלמית שהולכת וגואה, וממש באותו הזמן הוצא להורג אזרח בריטי שהרוצחת שלו, 'מדינת האסלאם', לא הסתירה שעריפת ראשו באה לבשר את עריפת ראשה של הציוויליזציה המערבית כולה.

האם בשוודיה לא יודעים כל זאת? האם לא רואים שם איך עריהם נכבשות ע"י תרבות זרה, עוינת וחורשת רע ותהליך דומה עובר על רוב ארצות אירופה? ומן הצד השני, האם אינם יודעים שבמוקד התבערה, במזרח התיכון, אין למערב כלום מלבד ישראל? המערב שפך נשק על המדינות הערביות הנחשבות "ידידות" או "מתונות", והתוצאות? מי מביניהן מוכנה ומסוגלת להעמיד התנגדות של ממש לגל הגואה של האסלאם המשיחי, הרצחני, שמכריז במפורש על כוונתו לכבוש את העולם, ולהשמיד את המערב? מצרים, שרק דיקטטורה צבאית חוצצת בינה לבין 'האחים המוסלמים"? סעודיה ונסיכויות המפרץ הרועדות כעלה נידף לפני האיאטולות של איראן? ירדן, שמלכה מתקשה לסמוך אפילו על המיעוט הבדווי, שגם הוא מחורר ע"י האסלאם הקיצוני?

גם שוודיה יודעת, שכל המדינות האלה נשענות כיום, בגלוי ובסתר, על ישראל. היא הסכר היחיד המסוגל לעצור את השיטפון, ובכך היא מגינה גם על כל המערב. לכאורה, בגלל כך אירופה שהשיטפון הזה לוחך בחופיה וגם פרץ לתוכה, היתה צריכה להיות הראשונה לעמוד לימין ישראל . איך להסביר, אם כן, את עוינותה לנו? את שליחת ה-NGO, העמותות הזרות, לחתור תחת השלטון הישראלי? את הזרמת סכומי העתק ל-'שלום עכשיו' ולעשרות ארגונים דומים לבלוש, להלשין, לפלג ולסכסך, ובסך הכל להחליש – מדינה החיונית להישרדותה ?

לשאלה הזאת יש רק תשובה אחת: שנאת היהודים ומדינתם, שבכוחה להאפיל על כל אינטרס. המלכים פרדיננד ואיזבלה ידעו, שגירוש היהודים יפגע אנושות בספרד, ובכל זאת היודו-פוביה הכריעה את הכף. עוד המן הרשע אמר "וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך", רצה לומר "בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי – חי!"

ב'יומן' של עיתון "מקור ראשון" מערב יום הכיפורים (3.10.14), תחת הכותרת 'קרלוס התאסלם', מתאר אמנון לורד על פי ספרו של ג'ושוע מורבצ'יק "להפוך את דוד לגלית – איך העולם פנה נגד ישראל" את ההשתלשלות, איך העולם השלים עם הטרור הערפאתי ואיך נוצר "שיתוף פעולה פייסני של מדינות מערב אירופה עם הטרור". ומה קרה לשמאל הקיצוני, שהמיר את המרקסיזם והפרולטריון הקדוש בקדושי מהפכה חדשים: עמים וקבוצות אתניות, ואימץ לו את האסלאם כמודל של גאולה פוליטית נעלה יותר ומוצלחת יותר מהמרקסיזם. הטרוריסט המפורסם 'קרלוס' התאסלם וגם האידיאולוג הקומוניסטי, מכחיש השואה, רוז'ה גארודי. בתו של צ'ה גווארה עלתה לרגל אל מנהיג החיזבאללה בלבנון וגם נועם חומסקי, אותו מכנה לורד "המופתי של השמאל העולמי", עלה לרגל לשם.

לכאורה, השידוך הזה בין המרקסיזם, שהכפירה במרכז הווייתו והדת אצלו "אופיום להמונים" לבין האסלאם הרדיקלי שהוא דת לוחמת, הוא בלתי אפשרי. אלא, נמצא מה שמגשר על פני הסתירה: שנאת היהודים. חמאס וחיזבאללה לא היו נחשבות בעולם, טוען לורד, אלולא שמו על הכוונת שלהם את ישראל ואת יהודי העולם.

קו ישר מתוח מהטרור הערפאתי שטבח ביהודים אל רחובות אירופה היום, הגועשים מרוב אהדה לחמאס.

שנאת ישראל היא שמאחדת בהפגנות משותפות את הימין הקיצוני הניאו-נאצי עם השמאל הקיצוני המרקסיסטי, ואת שניהם עם האסלאמיסטים הלוחמנים  –  שלושה הסותרים זה את זה, ורק שנאת היהודים מאחדת אותם.

את ההתנגדות הטבעית לחדירת גורם זר ומשתלט כמו האסלאם לתוך אירופה מנטרלת האנטישמיות, בתחפושת של ביקורת על מדינת ישראל או חמלה כלפי "סבל הפלסטינים".

ההמשך ידוע: הראשונים להיפגע הם כמובן היהודים, אבל מיד אחריהם באים כל השאר, כל אלה שאפשרו ועודדו את המשחית בראשית דרכו, בהשלותם את עצמם שלאחר שירווה מדם יהודי, ייתן להם מנוחה.

האסלאמיזציה של אירופה דומה כשתי טיפות דם – לנאציפיקציה של אירופה, בימים ההם. אסור להתעלם משיתוף הפעולה הנרחב של עמי אירופה עם הנאצים והנאציזם. מיליונים שרתו בצבא הגרמני ונרתמו למאמץ המלחמה הגרמני. אם לא כן, לא היתה גרמניה יכולה לעמוד נגד כל העולם כל כך הרבה שנים. ומה עשה אותם פופולרים, ולפחות נסבלים, בכל רחבי אירופה למרות התנשאותם הגזעית ורודנותם האכזרית ? חד-משמעית: שנאת היהודים. הגרמנים שחררו את עמי אירופה מן הנוכחות היהודית השנואה וחילקו ביניהם את רכושם. אפילו הפולנים, שהתנגדו לנאצים וסבלו קשות מידיהם, לא רצו לוותר על ה'מתנה' הזאת, שנפטרו מן היהודים. כשניסו שרידיהם לשוב וגם לתבוע את רכושם, גורשו ואף נרצחו.

שש שנים, מ-1933 ועד 1939 עמלו הגרמנים לסלול מסילות לליבות העמים באמצעות רדיפת היהודים, עד שהיו מוכנים לכבוש את העולם. עד אז האמין העולם שמחנות הריכוז והרציחות היו מיועדות ליהודים בלבד. עם מלחמת העולם באה היקיצה המרה ועשרות מיליוני לא-יהודים שילמו בחייהם.

שתי התנועות, הנאציזם והאסלאם הלוחמני, מטרתן המוצהרת היא כיבוש העולם, ובימי הנאצים הן היו אכן בעלות ברית. שתיהן דהרו אל מטרתן על גבי אותו הסוס: שנאת היהודים, ושתיהן שופכות דמים, אך השבח לאל, הפעם הזאת ידי היהודים אינן ריקות ודמם אינו הפקר.

צריך להפנים כל זאת היטב כדי ללמוד להעריך ולהוקיר את מתנת העצמאות שזכינו בה

אליקים העצני

מה בוער?

נכתב על ידי:ציפי לידר

בשולי הכותרות:  פרשת  רצון  לא  לכתות  *  מה  בער  למשטרה  לרוץ  לספר  לחבר'ה?  *  ביבי  גלאט  כושר?  *  שני  הכובעים  של  הילרי  קלינטון  *  רבנים  לתפארת  התערוכה  *  ולקינוח  פסוקו

                                     ***

עונש מרתיע

  העונש החמור, חסר התקדים, שקיבל ראש הכת, גואל רצון, 30 שנות מאסר, חשוב לא רק בכך שהוא משקף את חומרת מעשיו של האיש, אלא לא פחות יש לו השפעה מרחיקת לכת, החורגת מעֵבר לנאשם הספציפי. בעידן שבו רבו הכתות למיניהן, השונות והמשונות, אשר צצות כפטריות אחר הגשם ומהוות כלי רודני לפורקן יצרים ועשיית כסף לבעליהן, העונש הוא גורם הרתעה מובהק להם ולכל מי שמתכנן הקמת כת בעתיד.

  בראיון בגלי צה"ל אמר ג'וניור רצון, כי אם יתאפשר לו בחייו גם הוא יקים כת בדומה לאביו. אם הבן אינו מבין את חומרת הדבר, יש לקוות שלפחות הישיבה הממושכת מאחורי סורג ובריח תרתיע אותו ותמנע ממנו לבצע את זממו. ובא לנשות ציון וילדיהן גואל.

לספר לחבר'ה?

  מה בער למשטרה לרוץ לספר לחבר'ה על התפתחות דרמטית בפרשת רצח הנערה, נועה אייל, למרות צו איסור הפרסום שהוטל על פרטי הפרשה?

  נכון שהתדמית של המשטרה בשפל. פרשות השחיתות בצמרת המשטרה, אוזלת ידה מול גל הטרור בירושלים ועוד, והיא זקוקה אפוא לניעור תדמיתה השלילית כאוויר לנשימה. אך מדוע, אחרי 16 שנים של אי פענוח הרצח, המשטרה לא יכלה לחכות עוד קצת, ולהביא את הנושא לידיעת הציבור עִם התרת צו הפרסום?

  התקשורת מצידה צריכה לדווח, וכך עשתה. אך דומה שלא מדובר רק בהשארת הציבור במתח. גם מבחינה חדשותית יש טעם לפגם בהצגת הכותרת בלבד בלי פרטי הכתבה בתוך מהדורת החדשות, ולא כפרומו לתוכנית. עם זאת, יש לברך על תפיסת הרוצחים, ככל הנראה, גם אם באיחור רב. ואולי זו תהיה סנונית לפענוח פרשות רצח נוספות הממתינות בתור לניעור האבק רב השנים מעליהן. ימים יגידו.

ביבי כושר?

  בניגוד למיתוס הרווח בציבור, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אוכל לא כשר, וזה כבר סוד גלוי, בראיון שהעניק לאחרונה לערוץ 2, הכחיש נתניהו שמועות אלו מכל וכל וטען שהוא אוכל כשר בלבד.

  אתם יודעים מה? בואו נאמין לו. אז איך זה שראש ממשלתנו נראה לא אחת, לא רק בחו"ל, אלא גם בארצנו הקטנטונת, ובעיר הקודש ירושלים, סועד במסעדות לא כשרות? כאישיות ממלכתית וייצוגית ליהודי הארץ והתפוצות, העומד בראש מדינת ישראל, מדוע הוא אינו מקפיד לפחות על מראית עין, ואז יחסוך מעצמו רינונים מאחורי גבו והתנצלויות מיותרות? המזון הכשר צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. הבנת את זה ביבי?

אין כמו  משפחה

  חידה: מי אמר שהתואר סבתא  הוא הטייטל המכובד ביותר?  אם עוד לא ניחשתם, הדוברת היא לא אחרת מהילרי קלינטון, אשתו  של  נשיא ארה"ב לשעבר, מזכירת המדינה והמועמדת בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לנשיאוּתה מטעם המפלגה הדמוקרטית. הגברת הראשונה הכריזה על כך קבל עם ועולם, לרגל המאורע המרגש של לידת נכדתה, ואף נתנה עדיפות לתואר הכבוד סבתאוּת על פני  תואר הנשיאוּת.

  דומה כי בעידן הפמיניסטי,  והתפוררות התא המשפחתי, יש להצהרה זו, מפי אישיות רמת דרג ,חשיבות סמלית ביותר על ערך חיי המשפחה, העומדים בראש סולם הערכים, אף לפני הקריירה. דבריה עשויים לשמש מודל לנשים רבות בעולם, שלא לזנוח את המשפחה לטובת הקריירה. אולי לא פחות הצהרה זו היא שיעור לבעלה ביל נגד תעלוליו כנשיא בעבר.

הבהרה

ברשימה הקודמת "כבוד לאומי", בהסתמך על כתבה עיתונאית, הבעתי פליאה על העדר דמות רבנית בתערוכה 'זקני השבט' בכנסת. ולא היא. הובא לידיעתי כי שתי דמויות רבניות מככבות בה: הרב דרוקמן והרב עדין שטיינזלץ. לתפארת כנסת ישראל.

תחזית אסטרולוגית ( הורוסקופ) בין התאריכים 31.10.14 ועד ל7.11.2014

אודי ברגר תמונה

 

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

טלה

תסכולים רומנטיים פוקדים אתכם ובעקבות זאת אתם מחפשים מפלט מול המחשב. הנשואים: הילדים יסבלו מלשונכם החדה ואולי גם בן/ת הזוג. מריבה טיפשית בשישי שבת וראשון, אך אל דאגה העניינים יירגעו בשל התערבות בני משפחה. טיפ משתלם ביותר: הנכונות להתפשר והסליחה, יהיו מילות המפתח. בריאותכם מתייצבת ולעומת זאת אתם ממשיכים לדאוג לבני המשפחה הקרובה. סימנים ראשונים של יציאה מחובות. שמרו על הילדים מהתקררויות ומחום גבוה. פנו אלי לייעוץ מקצועי ממוקד, ולא… תתאכזבו.

 

שור

אתם פועלים במרץ רב בעניין הקריירה, זהירות: הדבר הזה עלול לגלוש לאגרסיביות ולמלחמות אגו מיותרים. כספים יוזרמו למטרת קנייה חשובה ויקרה- טיפ: שימו לב לאותיות הקטנות בחוזה. תוזמנו לשמחה הקשורה למשפחה הקרובה. קושי במישור הרומנטי הקשור להיסוסים של בן/ת הזוג ממחויבות מהירה מדי. בשלישי ורביעי הבאים מישהו יבשר על הצלחתכם בפרויקט בו השתתפתם. מצב לא פשוט בחברת משפחה בנוגע לירושות ולכספים. בריאותכם הנפשית משתפרת, אבל אתם עדין לחוצים מטרדות היום והזמן.

תאומים

השבוע תקבלו מחמאות לגבי אישיותכם, מצד שני החברים יפנו לכם עורף. הרגשת התקיעות יוצרת בכם תסכול לגבי ההמשך. הזמן לקום ולהתנגד להווה המרגיז. טיפ: תשאלו את עצמכם שאלות קיום. רגשות כלפי דמות מן העבר עולים שוב על הפרק. יש בכם אכזבה כתוצאה מהבטחה בתחום הרומנטי שלא מתקיימת בפועל, תנסו לקחת הכול בקלות. כלכלית: הכספים שמגיעים לכם יגיעו מהר משחשבתם. תוך עשרה ימים תורגש הקלה מעומס המתח העכשווי. צלצלו אלי לייעוץ אישי, זה הזמן!

סרטן

 השבוע תגלו ששום דבר לא מעניין אתכם מלבד הרגש, כלפי: המשפחה, הילדים, החבר, הבעל או ביחסים עם חבריכם לעבודה. מרבית הזמן יחלוף מבלי שתנצלו אותו כראוי. הורידו ביקורת כלפי אחרים. הזמן לפקוח עיניים בדרכים. משהו הקשור לעבר הרגשי עדין ממלא חלק גדול וחשוב. אין לכם כוח להתמודד עם ביקורת. הרבה זמן רציתם לשתף מישהו בבעיות ולא היה לכם את האומץ, פנו אלי לייעוץ מקצועי ממוקד בכול התחומים- ובע"ה הכול יסתדר!

אריה

השבוע שלפניכם מאופיין בתקשורת לקויה וחששות מהחלטות כלכליות הנוגעות אליכם. החלטה כלכלית חשובה עומדת על סף הכרעה. אל תעזבו מקום העבודה, גם לא לעבור דירה, אלא אם כן אתם חייבים, בכול מקרה- שימו לב לאותיות החוזה… הקטנות. מישהו מחזר אחריכם, אבל לא מספיק גלוי, ומחזיק את קלפיו כנסתרים מן העין. אל תתנו לאחרים להוביל אתכם למהלכים גדולים מידי מחוץ למסגרת הנישואין. הפנויים שבכם עלולים לפלוט משפטים שיכריעו לרעה את מיקומכם בלב האחר!

 

 

 

בתולה

 הנוכחות והייצוגיות שלכם תהיה במיטבה השבוע, ההומור והחוכמה שלכם תרשים אחרים, למרות זאת שלוותכם הפנימית מתפוגגת, נוכח האהבה החומקת לכם 'בין הידיים'. אתם אמורים לסבול מלחיצות ברוב תחומי החיים. אל תיתנו לגורמים עוינים לשבור את רוחכם. שמרו על סודיות ביחס לבוסים ולבני משפחה קרובים.  נושא התעסוקה עמום, אך אל דאגה כי בעוד כשבועיים המצב יתבהר. הקשיבו לעצות של אנשים הרוצים בטובתכם, בנוגע לתחום הרגשי והרומנטי. צאו מן… הביישנות הטבעית שלכם.

מאזניים

השבוע אתם מופתעים לגלות מי בדיוק החברים האמתיים שלכם. אנשים שחשבתם לאויבים, יצטיירו כדמויות הרבה יותר חיוביות. תחום הקריירה מתחיל לזוז בכוון החיובי. יוזמת חברים תוביל אתכם לכוון המרכז החברתי. הזמן לצאת ולבדוק את מצבכם הבריאותי, מצד שני, בלי פאניקה. אתם לא מרוכזים. היזהרו מתאונות קטנטנות בבית, אזורי הקיבה, הגב והכתף יטרידו אתכם. צלצול מפתיע ישמש לכם כמפלט וכמשען מאזן. ההזדמנות לומר לבן/ת הזוג מה שאתם חושבים חומקת מחדש.

עקרב

הקידום האחרון דורש מכם לעבוד כפליים, יחד עם זאת הימנעו מלצעוק על הבוס… ועל כל העולם. עצות שקיבלתם מחברים מבלבלות אתכם במישור הרומנטי. החלטות שמזמן הייתם צריכים לקבל- מתעכבות. הקשר הקיים מתנדנד וכאילו לא הולך לשום מקום, אתם מבטיחים שוב ושוב להיפרד מהקשר, אבל אתם לא יכולים לעמוד בפניו. הזמן לפנות לייעוץ מקצועי בכל שטחי החיים, אמתי, כלומר הזמן לפתוח את הלב, אך רק בפני אלה שיודעים לייעץ באופן רגיש ואחראי.

קשת

שמרו מרחק מהתערבות בין מסוכסכים ואוהבים, כיוון שאתם עלולים למצוא את עצמכם במצבים לא נעימים, פשוט תרפו מכך. אתם מחפשים עבודה אחרת, או להתקדם בנוכחית. התמודדות עם בן/ת זוג שלא… רוצה להתחייב. אתם פחות זהירים. הביטחון המופרז אוחז בכם. אל תיקחו סיכונים וכל סוג של הימור פרוע. השקיעו בבית, שם אולי תימצאו מחסה והגנה מפני הדחף להסתכן. זה הזמן לחפש עזרה ועצה מכול גורם מקצועי ואחראי בשטח.

גדי

מרבית החברים שכחו אתכם- זה הזמן למשוך אותם בצורה של ארגון מסיבה או מפגש חברתי אחר. זהירות, מישהו מושך אתכם בלשון על מנת לפגוע במעמדכם בעבודה. בימים אלה אתם עלולים לסיים יחסים לא מוצלחים, בעקבות מריבה או בשל סכסוך מתמשך. טיפ: תנסו להתחבר לקשר מכוון חדש ויצירתי, אקט שעשוי לעזור. הנשואים יגלו שהספורט, מעשה האהבה וההידברות, משתלמים מאוד. אתם ממתינים לקבל את היחס המלטף מבן/ת הזוג ובינתיים …סובלים בשקט.

 

 

 

דלי

רגשות מעורבים כלפי בן/ת הזוג, עלולים לגרום לכם ליפול לזרועות האחר/ת. מומלץ שלא להיגרר למלחמות פנימיות עם חברים. הזמן לחשוב על לימודים ועל הרחבת אופקים. אתם צריכים לרסן את עצמכם מפני התפרצויות בלתי רצויות, למרות שהרצון יהיה להחזיר כנגד כל העולם. אתם כועסים, מאז החג…האחרון. קחו פסק זמן ותחשבו, שמא אולי טעיתם בשיקולי הדעת ושאפשרי לסלוח? רגעים יפים בחיק המשפחה, שוב יגמרו בכעסים וברוגז. 'בלי טובות', תסדרו…בעצמכם.

דגים

אתם נלחמים עם כול העולם בשל בעיות אגו. עדיף… לשבור את הגאווה ולא לאבד חברים. תחום הרגש תקוע בנוגע לקשרים מן העבר. התקדמות לכוון השכרה או לקראת קניית דירה בסוף השבוע. צאו לבלות במקומות הקרובים לים ולנופים הנשקפים למרחוק. הנשואים יחפשו לשקם ולהחזיר אמון, אך ללא הועיל. הפנויים: געגועיכם לקשר רומנטי נבלעים בתוך טרדות היום והזמן, אתם מבטיחים לעשות בנידון אבל משהו מפריע. פנו אלי לייעוץ מקצועי ממוקד, ולא… תתאכזבו.

Copyright © 2014-Udi Berger

להלן הקישור לאתר של האסטרולוג אודי ברגר

http://www.astrologia.co.il

ראשון בחינוך

נכתב על ידי: ציפי לידר

בשולי הכותרות:  נעדר  שיעור המשתתפים  בבחינות  הבגרות  *  הגברת  הראשונה  מודל  לחולים  *  קוריאה  –  שיעור  ביהדות  *  נא  להכיר:  הכלב  הנאמן  *  ולקינוח  הליצן  העצוב

                             ****

כמה השתתפו?

  לאחרונה פורסמו שיעורי הזכאות לבגרות בערי ישראל. היישוב כוכב יאיר כיכב בראש הרשימה, ולעומתו יישובים חרדים, דוגמת בני ברק וביתר עילית, מוקמו בתחתיתה.

  נדמה לי שמהסקרים הללו נעדר מרכיב חשוב, והוא שיעור התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות. כך למשל תלמידי ישיבה חרדים רובם אינם נבחנים בהן, אך לפי סקרים אחרים הם מצטיינים במבחנים הכלליים ובמכללות. לכן האחוז הנמוך בבגרות משקף את השתתפותם הנמוכה, אך לא את הישגיהם. מן הראוי אפוא לתקן את הסקרים, ולהבא להוסיף את הפרמטר הנזכר, על מנת לשקף תמונת מצב ריאלית ונכונה בנושא של כל מגזרי האוכלוסייה.

הראשונה במחלה

  מעֵבר לפן העממי שנחמה ריבלין תוסיף לבית הנשיא, כפי שמשתקף בראיון עיתונאי עימה, אין ספק כי בתוקף היותה הגברת הראשונה החולה במחלת הפיברוזיס, ומדברת עליה בגלוי ובהומור, היא  תשמש מודל ציבורי לחולים אחרים בכלל, ובמחלה זו בפרט, כיצד לא להתבייש במחלה, ובמחולל החמצן הצמוד, ולהתייחס אליהם בקלילות, בחיוך ובמבט משועשע, ובכך להקל על חיי החולים, מבלי לשקוע בדיכאון ובחוסר תפקוד. נהפוך הוא. נחמה היא ההוכחה שאפשר להיות שמחים ופעילים גם עם המכשיר המנשים, ואף להגיע רחוק לצד כס הנשיאוּת. כל הכבוד!

מיהו קוריאני

  אחרי שהתנ"ך כבש  את העולם, נעים לקרוא שהיהדות היא אור לגויים הקוריאנים, וכי התלמוד , המככב על מדף ספריהם, משמש מודל להם. למרבה הפרדוקס, כפי שמציין שגריר קוריאה, הקוריאנים יודעים יותר על היהדות מאשר הישראלים, שאימצו את התרבות המערבית.

  דומה שזוהי תעודת עניות לישראל, כי בעוד הקוריאנים מאמצים את המודל היהודי בחינוך בכל הקשור לחיי משפחה וחברה, והם בעלי תודעה יהודית מפותחת, למרבה הצער הבוּרוּת בנושא בקרב הישראלים חוגגת, ורבים מהם מתנערים מערכי היהדות. בני נוער שנשאלו  לפשר המושגים 'מעריב' ו'מוסף', השיבו שמדובר בעיתונים, במקום בתפילות. גם היהודי המבוגר לא איכזב את הממצאים העגומים בסקרים, וכשהוכרז שמו בעלייה לתורה, והוא נתבקש לציין, על פי מיטב המסורת, בן מי הוא, השיב, לפרץ צחוקו המתגלגל של הקהל, שהוא בן 75…ואומנם, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

  הלוואי וגם ההכרה בחשיבות לימודי הגמרא, ותרומתם לתרבות ולפיתוח החשיבה האנליטית,  היו מוטבעים בקרב הישראלים כמו בקוריאה. ובא לציון גואל.

הכלב ואדונו

   בן וכלבתו קימבה בחייהם ובפציעתם במבצע 'צוק איתן' לא נפרדו. אכן, הנאמנות ההדדית ביניהם מעוררת התפעלות. כשנפצעו דומה שבן דאג לקימבה לפני שדאג לעצמו. וכידוע, זהו גם היחס של הכלב לאדונו, מסירות ונאמנות ללא סייג, עד שהוא נכון להקריב את חייו למען אדונו, ומעדיף את חיי אדונו על פני חייו הוא.

   כך מסופר בגמרא, על יינן, שפעם אחת משרתו הטיל רעל לאחת החביות. כשביקש בעל הבית לשתות מהיין המורעל, מיד קפץ כלבו לתוך החבית, הורעל  מיינה ומת, ובכך הציל את חיי אדונו. הלוואי שנזכה לנאמנות מופלאה כזאת בין בני אדם.

הליצן העצוב

  אמריקה שואלת מה גרם להתאבדותו של גדול הקומיקאים בעולם – האם זה הכישלון הקופתי (תרתי משמע), הסם והאלכוהוליזם, מחלת הגוף והנפש? דומה שהתשובה היא הכל נכון. אך מעל הכל יש גורם מרכזי, שלא הוזכר, המאפיין סלבריטאים רבים, והוא ההתמכרות להצלחה מחד גיסא, והעדר משמעות לחיים – הנותן טעם להם – מאידך גיסא (זוכרים את ספרו של הפסיכולוג ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות"?).

  לכן רובין, כרבים מעמיתיו בבראנז'ה, לא הצליח להתמודד עם קשיי החיים. לא האינטליגנציה הגבוהה עמדה לו בשעותיו הקשות, ולא ההומור, שהיה כלי עבודה, אך לא סייע לו להסתכל על החיים במבט משועשע ולקחת אותם בקלות, ובמקומם נזקק להתמכרויות הכבדות.

  דומה שרובין היה אותו ליצן עצוב, אשר כמו בבדיחה הידועה פנה לפסיכיאטר שיחלץ אותו מדיכאונו העמוק, וזה היפנה אותו לליצן המצחיק שבפינת הרחוב, מבלי לדעת שזה הוא. אי אפשר גם לקחת ממנו את דאגתו לזולת, שבאה לידי ביטוי בהעסקת הומלסים בהפקת הופעותיו, שהיה סעיף בלתי נפרד מחוזה העבודה. ראוי שאומנים אחרים ילמדו ממנו. ובא לעניי ציון והעולם גואל.

                           ציפי  לידר

מוחמד, איפה אתה?

נכתב על ידי: אורי אבנרי

זה נשמע כמו בדיחה. אבל זה לא.

לפני כחודש, ערב ראש-השנה, פירסמה הלשכה הסטטיסטית שורה של נתונים על אוכלוסיית המדינה. שי לאזרחים. האוכלוסייה גדלה. היא אמידה יותר ומרוצה יותר.

אחד הנתונים התייחס לשמות הנפוצים ביותר שניתנו בשנה שעברה לילדים ולילדות שנולדו בישראל.

כאשר ראו הסטטיסטיקאים את תוצאות הסקר, חשכו עיניהם. התברר שבראש רשימת השמות לבנים היה מוחמד.

מוחמד? השם הנפוץ ביותר במדינת-היהודים?

יש לכך הסבר פשוט. יותר מ-20% מאזרחי המדינה הם ערבים. הורים ערבים מעדיפים להעניק לבניהם את שם הנביא, עליו השלום. להורים ערבים יש גם הרבה יותר ילדים מאשר להורים יהודים. אם לכל ילד ערבי שני ניתן השם מוחמד, שיעור המוחמדים בכלל האוכלוסייה יתקרב ל-5%.

לאזרחים היהודים יש מבחר הרבה יותר גדול. יש מאות שמות לבנים, והרשימה מתרחבת כל הזמן, מפני שהורים צעירים אוהבים להמציא שמות חדשים ורעננים. גם אילו העדיפו עשירית מההורים היהודים את השם יוסף, (השם הנפוץ ביותר בקרב היהודים, לפי הפרסום) זה יכול להגיע רק ל-4%.

מה לעשות? פשוט: משמיטים את השמות הערביים. אין מוחמד. מאפיש.

כאשר זה נודע, פרצו רבים בצחוק. לאיזה אבסורד אפשר להגיע!

אבל זאת לא בדיחה. זו הוכחה נוספת שהאזרחים הערביים לא נחשבים כמי ש"שייכים". 66 שנה אחרי קום המדינה, מקומם של הערבים ב"מדינה היהודית" נשאר בעייתי, בלשון המעטה.

ביום השלישי האחרון, כאשר קראתי את "הארץ", שמתי לב שעמוד שלם – עמוד 4 – מוקדש ליחסים בין יהודים וערבים.

ידיעה ראשונה: עשרות מתנחלים פלשו בחשכת-לילה לשכונה הערבית סילוואן, מול הר-הבית. סילוואן, כפר שילוח התנ"כית, היא כפר ערבי שצורף לירושלים כאשר ירושלים המזרחית סופחה לישראל אחרי מלחמת ששת-הימים. מזה שנים מנסה עמותת מתנחלים בשם "אלעד" לייהד את המקום. אנשיה קונים בתים של ערבים עניים, תוך שימוש בבוגדים ערבים כאנשי-קש. עכשיו החליטה העמותה לאכלס בתים אלה כגנבים בלילה.

(נשיא "אלעד" הוא אלי ויזל, סופר השואה וחתן פרס-נובל לשלום. אני מתגאה בכך שתיעבתי אותו ממבט ראשון. בשעתו המצאתי במיוחד בשבילו מילה עברית חדשה: שואן.)

ידיעה שנייה: התגלה שחברת-הבנייה העיקרי של המתנחלים, "אמנה", המקבלת הון-תועפות מהממשלה, תרמה סכומי-עתק לאגודה בשם "אם תרצו", העוסקת בעיקר בחשיפת מרצים בעלי דעות שמאליות באוניברסיטאות ובמקומות אחרים.

העמותה בנתה רשת מודיעים דמוית-שטאזי וטוענת שהיא "מקדמת ערכים ציוניים בישראל" – כלומר, מלשינה על מרצים הדוגלים בהענקת שיוויון לערבים וכדומה.

ידיעה שלישית: פרופסור (אמריטוס) הילל וייס, המרצה עדיין באוניברסיטת בר-אילן, פירסם בפייסבוק קריאה לרצח-עם של הפלסטינים. מכיוון שהפלסטינים אינם עם, הוא כתב, זה לא רצח-עם. זה בסך הכול השמדה של אספסוף. הוא יעץ לפלסטינים לעזוב את ארץ-ישראל מיד, לפני שההשמדה הבלתי-נמנעת תצא לפועל.

כדאי לזכור שבר-אילן היא האוניברסיטה של יגאל עמיר.

ידיעה רביעית: שר-החוץ אביגדור ליברמן דרש "לשים בבית-הסוהר לזמן ארוך" את חנין זועבי.

לזועבי יש כישרון מיוחד ליצור פרובוקציות. בזמן האחרון אמרה שאין הבדל בין לוחמי דאעש, העורפים את ראשי אויביהם אחד-אחד, לבין טייסי חיל-האוויר, הלוחצים על כפתור והורגים פלסטינים רבים במכה אחת.

ליברמן קרא לזועבי ללכת לחיות לעזה. שם, רמז, בתור "אישה רווקה, המתלבשת כפי שהיא מתלבשת" (כלומר, בבגדים מודרניים) לא יהיה לה נוח. הוא גם דרש לשלול מזועבי את האזרחות הישראלית.

ידיעה חמישית: זה לא נוגע במישרין לערבים, אך חושף את הגזענות הגרועה ביותר. בית-המשפט העליון, הפועל כבית-המשפט לחוקה (הקיים במדינות דמוקרטיות רבות) ציווה על סגירתו המיידית של הכלא ה"פתוח" בלב השממה, שבו נכלאים מבקשי-המקלט מאפריקה ללא הגבלת זמן ובלי משפט, עד שהם מסכימים לעזוב את הארץ "מרצון".

הממשלה סירבה למלא אחרי פקודת בג"ץ, דבר שאין לו תקדים. כעת היא עוסקת בחקיקת חוק חדש, האמור לאפשר ל-61 חברי-כנסת לבטל החלטות של בית-המשפט העליון.

ישראל מתיימרת להיות "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

ידיעות מקריות אלה, והידיעות המתפרסמות בכל יום אחר, מטילים ספק-מה ביומרה זו.

כמובן, ישראל אינה יוצאת דופן ביחסה למיעוט הלאומי החי בקרבה. כמעט לכל מדינה בעולם יש מיעוטים לאומיים, וכמעט לכל מיעוט לאומי יש טענות למכביר. די לחשוב על הכורדים בסוריה, על דוברי-הרוסית באוקראינה ועל הטאמילים בסרי-לנקה, כדי לקבל מושג.

אני מנחש שבסקר עולמי חסר-פניות על היחס למיעוטים, ישראל תופיע אי-שם באמצע.

מצבו של כל מיעוט בעולם ייחודי, תוצאה של ההיסטוריה והנסיבות המקומיות. כך גם מצב הערבים בישראל.

ראשית, כמו הילידים באוסטרליה והאינואיט (אסקימוסים) בקנדה, הם היו כאן הרבה לפני הרוב הנוכחי. והמקרה של זועבי/ליברמן יוכיח.

משפחת זועבי חיה בגליל התחתון מזה מאות שנים, ואולי אלפי שנים. אחרי קום המדינה, סיף-אל-דין זועבי היה חבר במפלגת-העבודה הציונית וסגן יו"ר הכנסת. (ביומי הראשון בכנסת הצעתי לבחור בו ליו"ר.) עבד-אל-רימן זועבי היה שופט בבית-המשפט העליון. עבד-אל-עזיז זועבי, ח"כ מטעם מפ"ם הציונית, היה סגן שר-הבריאות.

שמו הפרטי המקורי של ליברמן הוא איווט. הוא נולד בקישינב במולדובה הסובייטית, ושפת-אמו אידיש. למרות שהיגר לארץ כבר ב-1978, הוא עדיין נחשב לעולה חדש ומדבר עברית במבטא רוסי כבד. מבין השניים, חנין זועבי מיטיבה לדבר עברית.

היה זה עבד-אל-עזיז שטבע את מטבע-הלשון: "ארצי נמצאת במלחמה עם עמי."

זוהי האנומליה השנייה: "ערביי ישראל" הם חלק בלתי-נפרד של העם הפלסטיני. כמעט לכל אזרח ערבי יש קרובי-משפחה בגדה המערבית או בעזה, או בשתיהן, וגם במחנות-הפליטים.

כשיש לחימה בפועל, כמו מלחמת-עזה, לב האזרחים הערבים עם הצד השני, "האויב". בשעה זו לוחמים אזרחים ערביים אחדים בשורות דאע"ש, אחרי שהסתננו לסוריה דרך תורכיה.

כפי שמראה אילן-המשפחה של הזועבים, יש צד שני למטבע. האזרחים הערביים משולבים בחיי ישראל.

אני תמה מה היה קורה אילו התמלאה המשאלה של ליברמן ובני סוגו בארצות-העולם, והמיעוט היה עוזב את הארץ.

אנחנו יודעים מה קרה בעבר. כאשר צרפת גירשה את ההוגנוטים (נוצרים פרוטסטנטים), רבים מהם עברו לפרוסיה. העיר ברלין, שהייתה עד אז עיירה צבאית מפגרת, התחילה לפרוח, בעוד שצרפת נחלשה. אותו הדבר קרה לספרד כאשר גירשה את היהודים והמוסלמים. ספרד לא חזרה לאיתנה, והממלכה העות'מנית המוסלמית, שקיבלה את המגורשים בזרועות פתוחות, יצאה מחוזקת.

נכון, האזרחים הערביים אינם משרתים בצה"ל. הם לא רוצים להילחם באחיהם הערבים, והצבא אינו רוצה לאמן אותם ולתת להם נשק, השם ישמור. (אם כי בשעה זו מנסה הצבא לגייס ערבים נוצרים, כדי לפלג את הציבור הערבי. כידוע, מספר של ערבים-בדואים וערבים-דרוזים משרתים בצה"ל.)

אך חוץ מהשרות בצבא, האזרחים הערבים ממלאים את כל חובות האזרח למדינה. הם משלמים את מסיהם. מע"ם ומסים עקיפים אחרים הם חלק חשוב בהכנסות המדינה, ואי-אפשר להתחמק מהם.

הערבים ממלאים תפקידים רבים. אכן, הם משולבים בחיי המדינה הרבה יותר מכפי שהם מודים. הם רופאים, רוקחים, עורכי-דין, קבלנים, מהנדסים, שופטים, אמנים, ספורטאים. כאשר הבאתי את רחל אשתי לבית-החולים, גיליתי רק כעבור ימים שראש-המחלקה הוא רופא ערבי (ואיש מצוין).

האזרחים הערבים לומדים עברית ומדברים עברית טובה, בעוד שקהילת-המודיעין שלנו מתקשה מאוד למצוא יהודים המדברים ערבית.

ההכנסה האישית הממוצעת של האזרחים הערבים נמוכה מזו של היהודים, אך היא הרבה יותר גבוהה מזו של אחיהם בשטחים הכבושים. במזרח-ירושלים לא זכו הערבים באזרחות ישראלית, הם "תושבים קבועים" ונהנים מהזכויות של הביטוח הלאומי.

מצבם הכללי של האזרחים הערבים רחוק ממה שאנחנו (והם) היו רוצים. עלינו להיאבק למען שוויון מוחלט. זה צריך להיות מאבק משותף לכל שוחרי זכויות-האדם, היהודים והערבים כאחד.

אבל האמת העצובה היא ששיתוף-פעולה זה, שהיה פעם קרוב והדוק, הפך בשנים האחרונות למרוחק ונדיר. הערבים פוחדים מפני "נורמליזציה", העלולה להיתפס כתמיכה בכיבוש. היהודים פוחדים שמא הימין יקרא להם "אוהבי ערבים" ובוגדים.

מצב זה הוא טבעי, אך יש להתגבר עליו. לשמאל היהודי אין שום סיכוי לחזור לשלטון בלי שיתוף-פעולה הדוק עם ה"זועביז", כפי שיאיר לפיד קרא בבוז לכול הערבים, ובכלל זה חנין זועבי – למרות שהיא אישה, רווקה, ולבושה כפי שהיא רוצה.

זה כולל גם את כל המוחמדים הנעלמים.

כלבי שמירה?

נכתב על ידי: ציפי לידר

בשולי הכותרות:  אבו  מאזן  שמע  על  שלום?  *  מי  הוא  מר  חשוון?  *  מיצג  האיוולת  של  חנין  זועבי  *  מי  ישמור  עלינו  מפני  נציגי  החוק  העבריינים?  *  ולקינוח  פסוקו

                              ***

הראיס והכלב

  התינוקת שנרצחה בפיגוע טרור בירושלים היא פרי ההסתה הטרוריסטית של לא אחר מאשר ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן – האיש בעל הפרצוף הכפול, המתהדר בחזות מערבית מתונה.

  האם הראיס שמע על השלום ובאמת מעוניין בו? התשובה היא שלילית. בניגוד לתדמיתו העוּבדות בשטח מוכיחות כי האיש תומך בטרור מוראלית וכספית, וכל דיבורי השלום שלו על במת העולם אינם אלא צביעות. הוא בהחלט מזכיר את הכלב במשל הבא.

  למה אתה בורח? – שאל התרנגול את השועל, לאחר שזה הציע לו להצטרף לוועידת השלום של החיות. – הכלב לא שמע על  ועידה זו – פסק בנחרצות השועל וברח כל עוד נפשו בו משהבחין בו. במתק שפתיים בלבד לא עושים שלום.

אדון חשוון?

   בשבת חל ראש חודש חשוון, שזכה בחז"ל לקידומת 'מר'. מה פשר  כינוי ייחודי זה? אם חשבתם שמדובר באדון חשוון, אינכם אלא טועים.

   חז"ל העניקו לחודש זה את התואר מר (היפוכו של מתוק), משום שאין בו חגים. אולם מפתיע יותר הוא ההסבר השני, הפחות מוּכר ואשר דומני יכול ללמד שיעור בלשון העברית.

המילה מר, אם לא ידעתם, פירושה גם טיפה. המקור לכך הוא בפסוק בישעיהו: ”הן גויים כְּמַר מדלי", דהיינו כמו טיפה בדלי. השם מצביע אפוא על הגשמים הצפויים לרדת בחודש זה, ומכאן תפילת הגשם שנאמרה בשמחת תורה, וברכת "ותן טל ומטר" שתיאמר בז' חשוון.

  אנו תקווה שאכן נזכה החורף בגשמי ברכה.

די לזועבי

   לנוכח התבטאויותיה הבוגדניות והאוויליות של ח"כ זועבי נגד מדינת ישראל, על כלי התקשורת להפסיק לשתף פעולה איתה, לא לראיין אותה ולא לתת לה במת פרסום, המעניקה לה יחסי ציבור נרחבים חינם אין כסף. דומה שהתקשורת הישראלית יצרה את המותג ההרסני והחלול 'זועבי', רודפת הכותרות, במקום לגרום לה לסתימת פיות ולניוון התופעה. לא פרסמת – לא עשית כבר אמרנו?

  יתר על כן, אם את כהנא ותנועתו פסלה הכנסת כתנועה בלתי דמוקרטית, אז איך זה שמדינת ישראל מאפשרת את חופש ההסתה של הח"כית הבוגדת בחסות הפרלמנט הישראלי, שבו נשבעה אמונים למדינה? ראוי לגרשה מייד מהארץ בחוק עוקף בג"צ, ובא לציון גואל.

עו"ד מועד?

   יעקב פינק, עו"ד ירושלמי בכיר, גנב מיליוני שקלים מלקוחותיו. למרבה הצער  הוא לא לבד. בשנים האחרונות היינו עדים למעשי שחיתות, מעשים מגונים, ואף מזימת רצח שבוצעו בידי עורכי דין.  גם נשיא (!)  בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן, מואשם במעשים מגונים. ואף צמרת המשטרה מואשמת בשחיתות.

  אז מה קורה לנו? נציגי שלטון החוק ואכיפתו, האמורים להניף את דגל המוסר והחוק לעיני הציבור, ולשמש לו מודל התנהגותי, מועדים בעצמם. השאלה היא, היכן כלבי השמירה של הצדק ומי יגן עלינו מפני נציגי החוק העבריינים? ועוד לא הזכרנו ח"כים, שרים ראשי עירייה ואף ראש ממשלה לשעבר, החברים במועדון השחיתות המפוקפק, ומהם שישבו מאחורי סורג ובריח.

  דומה שמתקיימים בנו דברי הנביא ישעיהו: "שרייך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים". עד מתי?

פסוקו

   השוהם  שבכתר:  נדב הנדיב ז"ל,  כשמו כן הוא.

  נשיא האו"ם, בנק אימון, יש אֵמון בישראל?

יידוי אבנים על הרכבת הקלה: שמים  פס  על  סיטי  פס.

שיר הסַבָּל:  התחיל  כסבל  וסיים  כזמר  (מושיק  עפיה

תחזית אסטרולוגית ( הורוסקופ) בין התאריכים 22-30 לחודש אוקטובר 2014

אודי ברגר תמונה

 

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

טלה

השבוע תצליחו ליצור קשר חיובי עם חברים ובני משפחה. מידת הריכוז תופנה לעבר אלמנטים הקשורים לעבר, מבחינה רגשית ורוחנית כאחד. אתם משדרים נינוחות כלפי חבריכם לעבודה, וזה ישתלם לכם מאוד, יחד עם זאת אתם מתקשים להציב גבולות ויש תמיד מי שמנצל את הפרצה.. טיפ: השתדלו שלא להיכנס לוויכוחים חריפים מידי עם המעסיקים- זה לא הזמן ללחוץ על העלאה בדרגה, או בכוון של שיפור אחר. אתם לא מקבלים מבן/ת הזוג את היחס הראוי, מבחינתכם.

שור

השבוע אתם זקוקים לחברים ולתמיכה בנושאים הכואבים…מבחינת הכיס. אל דאגה- הפתעה לטובה במישור הכספי תגרום לכם לנחת רוח, כבר ביום ראשון הקרוב. הזמן ליוזמות בתחום המכירות ולשיפור ההתנהלות בעבודה, ולאלה המחפשים קידום- כולל לאלה החולמים על הסבה מקצועית. התרכזו במה שמשרת אתכם בחיים וזו המטרה הקשורה לקן המשפחתי ולילדים. דברים שאמרו לכם בהקשרים רומנטיים, ממשיכים להכאיב, בלב ובמיוחד מאהוב/ה. בריאותכם הפיזית, חוזרת לאיתנה. הזמן לצלצל אלי לייעוץ מקצועי ממוקד, לשם חילוץ מתקיעות.

תאומים

השבוע: אפשרויות בתחום הקריירה ובתחומי לימוד- לכו על זה. הרווקים שבכם יופתעו לטובה לגבי הקשר הקיים, או המתהווה. מי שעדין לא מצא את הכוון הכלכלי, יתחיל לחוש את השינוי, בקצה אצבעותיו. הזמן לצאת ממעגלי המבוכה והצניעות ולהעז, מקווה שתספיקו לעשות זאת, מפני שבקרוב תושפעו מבחינה- כוכבית- אסטרולוגית, מגבילה. כספים המגיעים לכם, ישתחררו במועדם המקווה. הנשואים יגלו מצד בן/ת זוגם, את… הצד הרך של הלב. הצד האמנותי מקצועי תקוע, וזה קצת מתסכל אתכם.

סרטן

אתם משקיעים באהבה, אך שוב לא מצליחים לקבל את האהבה והכנות הדרושים לכם. בסך הכול יהיה זה שבוע יחסית מוצלח. מחינה רגשית, כל שתגידו מחוץ לבית… יתקבל ביותר חום ואהבה. חברים יפתיעו אתכם בימים ראשון ושני. העבודה תתנהל כרגיל ובעצלתיים, היכונו ללחצים בעוד כשבוע ימים. נסיעה לחו"ל תתבטל או תידחה. איתות רומנטי החוזר והמתדפק על סגור ליבכם, יביא אתכם לעשות חשבון נפש לגבי קצוות לא סגורים, צלצלו אלי לייעוץ אישי ביחס לכך, ולנושאים אחרים.

אריה

השבוע אתם מרגישים יחסית נפלא, זה אומר: קידום בעבודה לאלה המחזיקים בה, ולבלתי מועסקים – אתם קרובים יותר מאי פעם, להגשמה זו. בני המין השני יתנו לכם הרבה רגש, חומריות ואהבה. בני המשפחה יפרגנו אף הם והקשר עימם יחודש או ירוענן. התעלות רוחנית בסוף השבוע הקרוב, זה אומר שתמשיכו לקבל מסרים מהעולם האחר, ושתהיו מחוברים אל יכולות התקשור הטובות, שלכם. געגועים למישהו שאיבדתם בעבר, עולים שוב על הפרק, אך אסור… לשכוח את האוהבים אתכם באמת.

 

בתולה

מישהו המתקשר לעברכם המשפחתי יבוא אליכם לביקור, או שיתקשר להודיע על בואו הקרוב. שמרו על חפצים אישיים מכול משמר, כי מידת הריכוז שלכם תהיה נמוכה מאוד, גם תזהו בכם…ירידה בכושר העמידה… בלוחות הזמנים. השבוע מומלץ שלא להיכנס למחשבות שליליות, שלא לברוח מהאמת הכואבת בנוגע למצבכם הנפשי ולנסות להתייחס לכך, כבריאות לכול דבר. בקרוב ירידה בכול התחומים בגלל נסיגת כוכב מרקורי. התקועים במישורי הרגש והזוגיות, הזמן לצלצל אלי ולקבל את הייעוץ המקצועי האישי הנכון.

מאזניים

רמת התקשורת שלכם תגיע לשיאים חיוביים חדשים, בהתאם לכך, תיהנו ממגוון הצעות הקשורות לעבודה, או שתימצאו משהו, שייתן לכם את הקפיצה בתחום הקריירה. שותפות כלשהי תיחתם השבוע, ותוכלו לצפות לרווחים נאים בהמשך הדרך, אך משום מה אתם מתנהגים, בצורה לא עקבית. צפו למחמאות מכיוון הבוס, אך דעו שזה לא הזמן לדרוש העלאה בשכר או כול הטבה מעמדית אחרת. הזמן ליוזמה ביחס לאהבה חדשה. הפתעה לגבי סכום כסף שיגיע לכם. התחום הרומנטי תקוע.

עקרב

השבוע תיווכחו כי יהיו לכם קשיים במישור התפקוד בעבודה, כול זה יקרה בגלל הצד הרגשי הלוקה בחסר. אתם נדחפים לממש תכניות בילוי, אותם תממשו במוצ"ש ובימים שני ושלישי הבאים. יהיו קצת כעסים על חברים קרובים, על שלא קיימו הבטחות קודמות, אך בסך הכול צפויות לכם הפתעות נעימות ומוצלחות, בחברתם. במישור התעסוקה לא יאיר פניו, כפי שייחלתם לעצמכם כל השבוע שעבר. הזמן לצלצל אלי לייעוץ מקצועי ממוקד, לשם חילוץ מתקיעות ומחוסר המזל.

קשת

אתם מחליטים על יוזמות כמו: סידורים, תשלומי חוב שונים, תיקון שנדחה המון זמן, קניות קטנות ואפילו מתנה למישהו קרוב, יהוו כחלק ממה שתעשו. השבוע גם תפשירו את הקרח ,בין בני משפח. הקשרים החברתיים יעברו בדק בית, שם תזכו לשיתוף פעולה מלא. לאחרונה אתם חיים במתח רב ביחס לתשובה, לה אתם מצפים…ומייחלים, במישור הרומנטי. טיפ: אל תרוצו אחרי בן/ת הזוג, חכו בסבלנות… לאות הנכון. הזמן לעסוק בנושאים רוחניים על מנת להגיע לרגיעה שכלית.

 

גדי

שמרו על החפצים האישיים ועל תחומי הבית מכול משמר. בשורות וידיעות שונות בהקשר למסיבה או כנס כלשהו, והם צפויים לשנות את מצב רוחכם. בתווכו של חבר- תכירו השבוע מישהו אשר ישפיע על מהלך חייכם, הקשר הזה עוד ילווה אתכם לאורך זמן ממושך, ואף יסייע לכם להתקדם בחיים. מחשבות על לשנות מקום עבודה לא נותנים לכם מנוח. רגעים מסעירים בחברת בן/ת זוג משאירים אתכם בסימני שאלה, לגבי ההמשך. צלצלו אלי לייעוץ מקצועי ממוקד, לחילוץ מתקיעות.

 

דלי

אבל יחד עם זאת השבוע הזה הוא נהדר בלהתחיל משהו חדש: בעבודה, ביחסיכם האישיים ובכל תחום בו תבחרו, עשו זאת ותרוו נחת בשל כך. למתאמצים לחפש: יתכן ובימים אלה, תמצאו מקום עבודה הראוי מבחינתכם. יהיו לכם יחסים משופרים עם מעסיקיכם ויתכנו דיבורים על האצלת- סמכויות מכוונם. אתם מאוד רוצים לצאת לחופשה, קצרה או ארוכה, אך לא כול בני המזל יוכלו להגשימה בחודש הקרוב. צלצלו אלי לייעוץ מקצועי ממוקד, לחילוץ מתקיעותם… ארוכת השנים.

 

 

דגים

הרומנטיקה שוב בורחת לכם בין האצבעות לאחר שהיה נדמה שקורה ההיפך ושהכול טוב. אתם מחליטים לפנות לממונים עליכם, בכל דרך תקשורתית, תחילה אתם עשויים להתאכזב, אך לאחר זמן מה תיווכחו, כי למעשה פעלתם נכונה. אתם מחוברים לטבע ולקשור לעצמכם. אתם בקשר עם מקורות רוחניים מן העבר ומן ההווה. רגעים יפים בחברת בן/ת הזוג, נותנים לכם תקווה חדשה, אך יחד עם זאת, אתם נותרים עם סימני שאלה פתוחים, בשל הבטחות שלא קוימו במועדן.

 

Copyright©2014-Udi Berger

 

להלן הקישור לאתר של האסטרולוג אודי ברגר

http://www.astrologia.co.il

 

תחזית אסטרולוגית לשנה העברית החדשה מחודש תשרי 2014 ועד לחודש תשרי 2015

אודי ברגר תמונה

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

טלה

הזדמנויות לשמור על ההישגים שצברתם עד כה וגם להתקדם הלאה לעבר יעדים חדשים.

תחום האהבה

חלומכם לחיים משותפים- יתגשם השנה. כוכב סטורן יגביל את כושר ההחלטה לעניין המחויבות. החודשים הטובים יותר הם: מרץ אפריל, יוני ומאמצע אוקטובר עד ל-4/12/15 בהם אתם צפויים להיות נאהבים גם על ידי בני הבית והילדים. לנשואים יתאפשר לבלות ולהתרגש רומנטית, הרבה יותר מבשנים קודמות. הסובלים מיחסים לא ברורים ומתנדנדים מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

כל מה שקצרתם עד כה נאגר ללא מטרה חיובית כלשהי. בקרוב- שינוי. כול שהתחיל קריירה או שלא קיבל תמורה להשקעתו- יוכל לצפות לקפיצה קדימה החל מאמצע חודש מרץ ועד לסוף אפריל 2015. יוני ונובמבר יהיו נפלאים, היכונו להיות מופתעים לטובה מכוון חשוב זה. זהירות מהתלבטות אשר עלולה להכשיל רבים ובכך לפספס את התחזית הטובה לנושא הנ"ל !

תחום הכספים

על פי מה שנאמר עד כה- ברור שגם בתחום הכספים אתם אמורים לחגוג השנה.

למרות מצבים כוכביים קשים- שיפקדו אתכם במשך השנה – זכרו כי השנה הזו היא שלכם וכך אתם צריכים לנהוג ולחשוב. ההמלצה שלי היא להישאר אופטימיים ויותר החלטיים- אל תגבילו את כושר יצירתכם, שבדרך כלל מרשים.

שור

לכם השוורים אני צופה שנת המשך לשנה שעברה וזה אומר: שינויים דרמטיים ברוב המישורים. תהיה זו שנה של יחסי אנוש טובים: בבית, ביחסים האישיים, בעבודה ובקריירה, כמו כן גם תחושו בהתפתחות האינטואיציה והדמיון.

תחום האהבה

הנשואים יזכו לעוד ילד והכוונה… למתקשים להביא ילדים לעולם. הצהרות נשואים יורעפו כלפיכם ושגם יהיה מאחוריהן כוונה כנה ואמתית. תזכו לתשומת לב מבני כל המזלות ובמיוחד מבני זוגכם הנוכחיים. התאריכים הטובים ביותר לעניין הזוגיות והאהבה הם: מרץ אפריל, יוני ומאמצע אוקטובר עד סוף 2015 . הסובל/ת מיחסים לא ברורים ומתנדנדים, מוזמן/ת להתקשר אלי לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

הסבלנות תשתלם בנוגע להשקעות: בעבודה, בלימודים, באומנות, בבורסה ובכל מה שנגעתם בו בעבר הקרוב- רחוק. צפו לתאוצה נוספת וחזקה יותר בחודש אפריל הבא (2015) והלאה, עד… אז- סביר. יוני ונובמבר ישפרו את מעמדכם בעבודה. בסך הכול צפו לפרגון מאנשים בוגרים, בעלי עוצמה וברוכי ניסיון.

תחום הכספי

השנה: הצלחות בתחום הכספים, אך רק למי שהחזיק מעמד במצב הכלכלי הנוכחי. באפריל, יוני ונובמבר הבאים, יכנסו כספים מעבודה, או אשר הובטחו לכם. עסקים שונים יפתחו את השערים בפניכם וכל מי שיפגוש בכם יוכל ליהנות מכושר הניתוח העסקי הזהיר שלכם. הרוצים לבחור מקצוע או עסק, מוזמנים להתייעץ איתי בנושא.

תאומים

בשנה העברית הבעל"ט יש לכם על מה לשמוח שכן בסך הכול, תיהנו משנה מוצלחת.

מה שיאפיין את השנה שלכם תהיה התחלת ההצלחה הכלכלית בשל הצלחתכם לגייס את מירב הכישרונות הגלומים בכם.

תחום האהבה

ביחסים העכשוויים תגלו כי היחס עליו בניתם לא מסביר פנים כפי שציפיתם. נקודת אור יחידה באביב הקרוב. החגים לא יהיו ממוזלים מבחינתכם. השיפור הגדול יבוא בין האביב ועד לסוף יולי 2015 'שם' תזכו לגישור בין נקודות הלב….שבמחלוקת, וגם בנוגע להזדמנויות חדשות. הסובלים מתקיעות באהבה מוזמנים להתקשר אלי.

תחום העבודה והקריירה

במהלך מחצית השנה 'סביר' ובחצייה השני טוב יותר.

בשנה הבאה אתם צפויים למצוא עבודה טובה יותר, או לקידום במקום החדש, או הנוכחי, וזה אומר: להיות מקובלים ושתזכו להשתתף בפרויקטים חדשים ומקדמים.

הערה: שמרו על מקום עבודתכם הנוכחי באזור ראש השנה והחגים.

תחום הכספים

השנה אני צופה לכם הצלחה כלכלית ניכרת, בכל תחומי העסקים והקריירה. חוזים אשר נחתמו בעבר, יוכחו כמוצלחים השנה. יזמים או מעסיקים, יפנו אליכם לשם קידומכם האישי, תתעלו על עצמכם ותתרגמו כול דבר לכסף ולהצלחה. התרחקו מהבורסה ומהימורים בששת החודשים הראשונים של השנה. התרחקו מהבורסה- במידה ואתם משקיעים ברמות סיכון גבוהות.

סרטן

לכם בני מזל סרטן, אני צופה שנה של עשיית סדר- ברוב השטחים.

תחום האהבה

השנה אתם צפויים למצוא את אהבתכם. רבים מכם יחליטו להתמסד, כל אלה שעדיין לא ימצאו בני זוג יוכלו להגדיל את סיכוייהם: במרץ, אפריל, יוני ונובמבר2015. כל מי שכבר התחתנו יוכלו למצוא את היציבות אותה חיפשו בעבר. אלה שבכול זאת סובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

התאריכים הטובים והממוזלים להינשא, לחיות ביחד או (כללית) לנושא האהבה הם: בין

 ה- 9/5 ולבין- 19/11/15

תחום העבודה והקריירה

השנה תוכלו להיפתח ללימודים ולתחומי עניין חדשים ומועילים. נסיעה מומלצת רק בין אפריל לנובמבר2015 . אתם אמורים גם לחפש כוון מקצועי וקרייריסטי. חלק גדול מכם ימצא תחום חדש להתעסק בו, חלק אחר ישתלב במקומות עבודה זמניים. כול שאיבדו את הביטחון בעצמם ובדרכם, מוזמנים לצלצל אלי, לייעוץ מקצועי.

תחום הכספים

השנה אתם צפויים לקבל ירושה או פיצוי מגורמים שונים. כתוצאה אתם מהשפעת הכוכבים החיובית ובתאריכים הרשומים בתחום העבודה והקריירה, תוכלו לעשות סדר חיובי בכל ענייני הכספים: בבנק, כולל מול לקוחות ורשויות.

אריה

השפעת הכוכבים תהיה מעורבת, אך השנה תשמרו על: הקסם האישי ועל הדחף: לאחריות, לסדר ולעצמאות כלכלית. לברי המזל: כול שקצרתם בעבר ישמר במשך כל שנת 2015.

תחום האהבה

הכוכבים לא יוצרים אספקטים מחמיאים לבית האהבה וזה לא כל כך טוב השנה. בנוסף…כמה מצבי מרקורי בנסיגה, יפגמו באהבה שלכם. נחמה קטנה תצוץ בסוף ינואר 2015 ועד לתחילת יוני הבא. לסיכום השנה: לא יהיה לכם כל כך טוב בתחום הבין- זוגי. הסובלים מיחסים מתנדנדים, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

החל מתחילת ינואר עד לסוף אפריל2015, תקלעו לתקופה שתכביד עליכם: תתנהלו בכבדות, בעיות בריאותיות מצפות לכם- עד כדי חרדה. ביטחונכם העצמי לא יהיה במיטבו עד כי תצאו לחפש עיסוק או מקצוע אחר. מומלץ לפנות לייעוץ כלכלי לשם בחירת כוונים.

תחום הכספים

נקודות אור ראשונות יבליחו מתוך האפילה הכלכלית באמצע יוני 2015. מגעים ישנים יפתיעו לטובה. האריות ההחלטיים שביניכם ( לא כולם) יוכלו לתרגם זאת לכסף. היזהרו מהבורסה. עסקים שנתקעו בדרך, יתחילו לזוז לקראת נובמבר הבא… ובהדרגתיות עד לסוף דצמבר 2015.

בתולה

אהבה

 החל ממרץ – אפריל 2015 תיהנו: מיחס טוב מהעובדים במחיצתכם ובמיוחד מהילדים. המתקשר עם החלפת דירה, השכרה ולנדל"ן, יעניין אתכם. המכשולים בנוגע: לנישואים, לאהבה ולמגורים משותפים, יוסרו. חלק יוכלו להגשים את חלומם להתגרש, יחושו חופשיים כציפור, בחברת הילדים שברשותם. אלה שבכול זאת סובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

המצב הכלכלי הכללי ימשיך להעיב, מצד שני תזכו לרעיונות חדשים וליוזמה מקורית בתחומים בהם אתם עוסקים. בנוסף תבקשו לחפש לכם כוון מקצועי אחר. היזהרו מהחלטות שגויות. אתם צריכים להתייעץ קודם שאתם הורסים גשר כלכלי לטובת האפשרות האחרת.

 החל מיוני 2015, אתם צפויים ליהנות מהיכולת ליצור קשרים חדשים ולתפעל אותם לתועלתכם.

תחום הכספים

אני צופה לכם הצלחה בכל הקשור לכספים חוזי קנייה, מכירה או שיפוץ של נכס מיוני 2015.

 כל שתכננתם בהקשר חיסכון וצבירת נכסים, יגיע לידי ביטוי. עסקים שנתקעו, יהיו בעלי פוטנציאל ליציאה מן הבוץ- עד למאי 2015 תחושו שאתם צועדים במקום. בנובמבר תחזירו חלק גדול מהשקעתכם בבורסה וכספים המגיעים לכם ישתחררו או שיוקדשו למטרות לטווח הארוך.

מאזניים

השנה יהיו לכם הרבה שינויים- חלקם לטובה.

העצירה במקום עלולה לדחוף אתכם לעבר התמכרויות ולהרס עצמי. באם תיקחו את עצמכם בידיים, אתם עשויים לכרות ברית שלום עם גורמים שהפריעו לכם עד כה.

תחום האהבה

תחום די אפור השנה. התקופות היותר טובות הן ממרץ ועד מאי 2015. השתדלו שלא לשבור מערכות יחסים. יוני, אוקטובר ונובמבר: חברות, חיים משותפים או לכוון הצהרות אהבה ונישואין. יתכנו פרידות כואבות לרבים מכם- לצערי. הסובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

 מצב קוסמי מעולה באפריל 2015 יגרום לתנועה אנרגטית חיובית, שתעזור לכם במקומות עבודה ובעסקים, תעבדו בצוות והכול יתנהל על הצד הטוב ביותר. אלה שעייפו מלחפש עבודה ימצאו שוב את הכוח לכך. התאריכים הקשים הם: פברואר, יולי, ספטמבר ואוקטובר- אחר כך שוב עלייה.

תחום הכספים

למרות התחזית הטובה בנושא העבודה והקריירה אני צופה כי לא יהיו לכם שינויים גדולים בתחום הכספים, למעט היכולת להחזיר ולסגור חובות ישנים. הכספים שתרוויחו יאזנו את…המינוס. זכויותיכם בעבודה ישמרו ותיהנו מקידום.

עקרב

השנה יהיו לכם חוויות מפתיעות בתחום האהבה. בעקבות זאת תוכלו לחשוב יותר על תחום הזוגיות וגם על לקנות או למכור דירה. השנה תחשפו רגשות כלפי קשרים מן העבר.

תחום האהבה

התחלות חדשות. אנשים מן העבר ינסו להתקרב אליכם. תרצו לבסס את היחסים, עד כדי מיסוד.

התקופות הטובות: במרץ, אפריל, יוני ונובמבר 2015 ולקראת סוף השנה. אנשים יקנאו בכם וינסו לחבל בקשרים החשובים לכם באמת. הרווקים יתקשו למצוא בני זוג קבועים ולטווח הארוך. הסובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

המצבים הכוכביים המסובכים ימשיכו להזיק לכם בנושאים הקשורים לעבודה ולקריירה. העסקים ידרכו במקום. צ'אנס גדול ויחידי לצאת מהמבוך, יהיה בין מרץ לאפריל, או ביולי 2015 , זה אומר שלרבים מכם יפתחו שערים בנוגע לעבודה ולקריירה. רק המעזים והאמיצים יצליחו לנצל זאת לטובתם.

תחום הכספים

בתחום זה אני יכול לבשר לכם שתיהנו 'פה ושם' מכניסת כספים סבירה, מכל עניין ודבר במשך השנה, למעט בתקופות נסיגת מרקורי. שעל מנת שלא ליפול למצבי רוח בשל מצב שביר זה, אני ממליץ על גיוס מלוא כוח סבלנותכם שעל מנת לא להרוס את היציבות היחסית אליה הגעתם במהלך 2014.

קשת

בעיות מול רשויות ימשיכו להעיב, למרות שמסוף פברואר ועד לסוף מאי 2015 הכוכבים ישפיעו לטובה על אישיותכם.

תחום האהבה

מצבים כוכביים יגרמו לכם לנהוג מתוך חוסר בטחון בנושא הזוגיות. זכרו שכל הכספים שבעולם לא יוכלו לקנות לכם את האהבה… שתפסידו. תקופה קצרה טובה בין התאריכים ה- 7/2 ול- 1/5 2015 , כתוצאה מכך תוכלו ליהנות מאש האהבה, להצליח ולהפגין רגשות באופן יותר מוצלח.

אלה שבכול זאת סובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

תחום העבודה והקריירה יישאר כשהיה – לא יינזק אך גם לא ישתפר בצורה דרמטית. הצלחתכם בחלקה תישמר, אך לצערי תתקשו להתרומם מעל למפלס המעמדי שאליו הגעתם. תאריכים מסוימים השנה יטיבו עמכם בנושא זה, אך רק לזמן מוגבל, זה יקרה בין התאריכים ה-  7/2 ול- 1/5 2015 שם תצליחו להתקדם, יחסית לכל חודשי השנה.

תחום הכספים

הצלחה במשפטים הקשורים לכספים, מאבקי ירושות יתנהלו לטובתכם. אישיותכם תתמלא בכוח ובקסם רב, דבר שיגרום לכם להיטיב להסביר את עמדתכם ולצבור כספים. בונוסים יתקבלו ממקורות השקעה קודמים. החזיקו… מעמד, שכן 2015 תהיה טובה יותר מבחינתכם.

גדי

גורמים סמויים ינסו השנה לחבל באינטרסים שלכם. רק ביוזמה ובעמידה על זכויותיכם, תצליחו לגבור על השפעת הכוכבים המזיקה.

תחום האהבה

זו לא השנה שתגרום לכם ליצור דבר יציב בנושא זה. לא ייקחו אתכם כל כך ברצינות, למעט בתקופה שבין ה- 7/2 ול- 01/05/15 , שבה תוכלו ליצור משהו יותר יציב. אני ממליץ שתשפרו את הקשרים שיצרתם. הנשואים והפנויים שבכול זאת סובלים מיחסים מתנדנדים- ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

השנה אתם מאוד אסרטיביים ומעיזים. חלק מכם ינסו לעזוב את עבודתו לטובת האחרת. אלה שקיוו לקידום, יזכו בכך. אתם מתכננים ומוציאים לפועל נסיעות שלא הצלחתם לממש- קודם לכן. רבים מכם ינסו להשתבץ בתחומי למידה והכשרה חדשים. כדאי להעז!

תחום הכספים

הכספים יזרמו באיטיות. חשבונות הבנק יתייצבו… על מי מנוחות ותוכלו לתכנן תכניות לטווח הארוך. מנהל הבנק יניח לכם השנה, ולא ינדנד לכם כפי שעשה זאת בעבר. עסקים קטנים ישפרו את מצבכם תוכלו לשנות מגורים, וחלקכם יוכלו לקנות/למכור בית בהצלחה. תשקיעו בבית, בילדים ובמשפחה. הפתעות חיוביות יותר בחודשים: מרץ, אפריל יוני ונובמבר 2015.

דלי

השנה תרגישו כקפואים מבחינת אישיותכם, אבל מצבים קוסמיים טובים יסייעו לכם לשמור על הקיים.

תחום האהבה

השנה ייווצר נתק מסוים ביינכם ולבין דמויות חשובות. היזהרו ממלחמות אשר עלולות לסכן את הקיים. אני מאחל שתוכלו להחליט באופן הנכון ולטובת מי… כדאי יהיה להיפרד. אשמח לייעץ לכם במידה ותצלצלו אלי.

התאריכים הטובים בנוגע לאהבה יהיו במרץ אפריל, יוני, נובמבר 2015. אלה שבכול זאת סובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

השנה תקבלו סיוע ביחס לקבלת החלטות, אשר יקבעו את עתידכם הכלכלי. העזרה שתבוא מתחום זה תעודד את רוחכם לקראת אתגרים חדשים. בנוסף- אישיותכם תקבל אנרגיות חיוביות. תאריכים טובים לצאת ולחפש עבודה או לשם פתיחת עסק יהיו בין ה- 12/2 ולסוף אפריל 2015.

תחום הכספים

מצב כוכבי מסובך, די חיובי בבית הכספים, יגרום לכם לתור אחר שינויים במגמות ההשקעה. היזהרו מן הבורסה ומהימורים ולכול הקשור לתחום זה, במישרין או בעקיפין !

השתדלו שלא לאבד את רכושכם בגלל מיני החלטות חפוזות. תהייה בכם הנטייה לפרויקטים מקוריים אך לצערי לא מובטח כי תצליחו לפרוץ קדימה, למעט בתאריכים: מרץ, אפריל, יוני ונובמבר 2015.

דגים

השנה: המשך בלבול בכמה תחומים. תהיו גם קצת חולמניים, ובעלי אתגרים קשים מידי- מבחינת הקריירה.

תחום האהבה

אני צופה לכם תקופה של נכונות ואסרטיביות בכל הנוגע לנישואין, לאהבה ולשותפויות. התאריכים הטובים: באביב ובתחילת הסתיו. יתכן ותזדקקו לייעוץ שיגלה לכם לאיזה טיפוס כדאי לכם לקשור את גורלכם. היות והתחזית הזו אינה ספציפית לכול בני המזל, אזי חלק מכם ייהנה מחודשים טובים.

אלה שבכול זאת סובלים מיחסים מתנדנדים ומעוניינים לשפרם, מוזמנים להתקשר אלי, לייעוץ.

תחום העבודה והקריירה

השנה תקלעו להשפעה כוכבית מיטיבה. עובדה כוכבית זו תקנה לכם הצלחה בנוגע לעבודה ולקריירה. באם יש לכם עבודה חדשה, אזי תהיו צפויים לקידום משמעותי. קריירה: תקבלו את היחס והקידום, אליהם שאפתם להגיע. הצלחה לעוסקים ביזמה פרטית ובתחומי ההשקעה הפיננסית.

תחום הכספים

השנה תרכשו נכסים חדשים. זה אומר כי תוכלו למצוא קונים לנכסים שברשותכם ובמקביל גם לקנות. הדרכים יפתחו בפניכם וכל מי שלא רצה לעשות אתכם עסקים, ייפול שבי אחר… קסמכם האישי. רעיונות שלא התממשו יוכלו להניב את פריים. נצלו את מרץ אפריל- עד ה-18/05 ומאמצע אוקטובר ועד סוף השנה, על מנת לפרוץ את מעגלי התקיעות הכספית הארוכה.

להלן הקישור לאתר של האסטרולוג אודי ברגר

http://www.astrologia.co.il

הכבוד הראוי

נכתב על ידי: אורי אבנרי

אילו היה הפרלמנט הבריטי מקבל החלטה בזכות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית, הייתה התקשורת שלנו מדווחת כך:

"באווירה של התרוממות-רוח קיבל הפרלמנט הבריטי ברוב עצום (274 בעד, רק 12 נגד) החלטה פרו-ישראלית. מחצית מחברי-הפרלמנט היו נוכחים, הרבה יותר מהרגיל. אויבי ישראל הסתתרו ולא העזו להצביע נגד…"

למרבה הצער, הפרלמנט הבריטי הצביע השבוע בעד החלטה פרו-פלסטינית, והתקשורת שלנו הגיבה כמעט פה-אחד כך:

"באולם ריק למחצה…לא הייתה התלהבות…תרגיל חסר-משמעות…רק 274 הצביעו בעד ההחלטה, שאינה מחייבת…חברי-פרלמנט רבים לא הופיעו כלל…"

אך כל התקשורת דיווחה על ההחלטה באריכות. בעיתונים הופיעו מאמרים רבים על הנושא. הישג די גדול לידיעה כל-כך חסרת-חשיבות, חסרת-משמעות, חסרת-תוצאות, טריוויאלית, קטנה ועלובה.

יום לפני כן קראו 363 אזרחים ישראלים-יהודים לפרלמנט הבריטי לקבל את ההחלטה, הקוראת לממשלה הבריטית להכיר במדינת-פלסטין. בין החותמים היו חתן פרס-נובל, מספר חתנים וכלות של פרס-ישראל, שני שרים לשעבר וארבעה ח"כים לשעבר (אני ביניהם), דיפלומטים ותת-אלוף אחד.

מכונת-התעמולה הרשמית לא הופעלה. ראשי המדינה ידעו שההחלטה תתקבל במילא, ולכן ניסו להמעיט בערכה עד כמה שאפשר. את שגריר ישראל בלונדון כלל לא היה ניתן להשיג.

האם היה זה אירוע חסר-חשיבות? מבחינה נוהלית, אכן כן. מבחינה רחבה יותר, הוא היה רחוק מזה. זה אירוע מבשר רע למנהיגי המדינה.

ימים אחדים לפני כן באה ידיעה דומה משוודיה. ראש-הממשלה השמאלני, שנבחר זה עתה, הודיע שממשלתו שוקלת את ההכרה במדינת-פלסטין בעתיד הקרוב.

שוודיה, כמו בריטניה, נחשבה תמיד למדינה "פרו-ישראלית", המצביעה בנאמנות נגד החלטות "אנטי-ישראליות" באו"ם. אם מדינות מערב-אירופיות כאלה שוקלות מחדש את מדיניותן כלפינו, מה זה אומר?

מכה בלתי-צפויה אחרת באה גם מדרום. השליט המצרי, מוחמד עבד-אל-פתאח אל-סיסי, הרס את האשליה של מנהיגי ישראל האומרת שמדינות ערביות "מתונות" ימלאו את השורות המדולדלות של ידידותינו במאבק בפלסטינים. בנאום חריף הזהיר אל-סיסי את ידידו בנפש, בנימין נתניהו, שהמדינות הערביות לא תשתפנה פעולה עם ישראל אלא אחרי שזו תעשה שלום עם מדינה פלסטינית.

כך חורר חור בבלון שנתניהו מנסה לנפח בזמן האחרון: שהמדינות הערביות הפרו-אמריקאיות – כגון מצריים, סעודיה, ירדן, איחוד האמירויות, כוויית וקטר – תהפוכנה לבעלות בריתנו.

באמריקה הדרומית, דעת-הקהל כבר השתנתה בבירור לרעת ישראל. התמיכה ברעיון ההכרה בפלסטין הולכת ומתרחבת. אפילו בארצות-הברית יש סימנים לכך שהתמיכה ללא-תנאי בממשלת ישראל מתחילה להתערער.

מה קורה פה, לעזאזל?

מה שקורה הוא שינוי עמוק, איטי, ביחס דעת-הקהל העולמית לישראל.

מזה שנים מופיעה ישראל בתקשורת העולמית כמדינה כובשת בשטחים לא-לה. צילומי-העיתונות מהארץ מראים אותנו כמעט תמיד כחיילים עמוסי נשק ושריון, המתעמתים עם מפגינים פלסטינים חסרי-מגן, רבים מהם ילדים. רק לתמונות מעטות מאלה יש השפעה דרמטית משל עצמן, אך אין להמעיט בהשפעתן המצטברת.

מערכת דיפלומטית אמיתית הייתה מזהירה מזמן את הממשלה. אך השרות הדיפלומטי שלנו סובל ממוראל נמוך. הוא חי בפחד מתמיד מפני השר שלו, אביגדור ליברמן, בריון פוליטי שרבים מעמיתיו בעולם רואים בו פוליטיקאי כמעט-פשיסטי. הדיפלומטים שלנו מעדיפים לסתום את הפה.

תהליך זה הגיעו לשיאו במלחמת-עזה האחרונה. היא לא הייתה שונה משתי המלחמות שקדמו לה לא מכבר, אך בגלל סיבה עלומה כלשהי הייתה לה השפעה הרבה יותר גדולה על דעת-הקהל העולמית.

במשך חודש וחצי, יום אחרי יום, הומטרו על הציבור בעולם תמונות של אזרחים הרוגים, ילדים פצועים, נשים בוכות, בתי-מגורים הרוסים, בתי-חולים ובתי-ספר פגועים, המוני פליטים אומללים. הודות לכיפת-ברזל, לא נראו בניינים ישראליים הרוסים, וגם מספר הקרבנות האזרחיים בישראל היה זעיר.

אדם הגון רגיל, אם בסטוקהולם, בסיאטל או בסינגפור, אינו יכול להיות חשוף לתמונות מזוויעות כאלה מדי יום מבלי להיות מושפע מהמראה – תחילה באופן תת-הכרתי, אחר-כך באופן הכרתי. תדמית "הישראלי" בעיני רוחו משתנה באיטיות, בצורה בלתי-מורגשת. החלוץ האמיץ מאתמול, שעמד מול פראי-האדם המקומיים, התחלף בבריון מכוער, המטיל את מוראו על אוכלוסיה חסרת-מגן.

מדוע אין הציבור הישראלי מבין זאת? מפני שאנחנו-תמיד- צודקים.

כבר נאמר: הסכנה העיקרית של תעמולה – כל תעמולה – היא שהקורבן הראשון שלה הוא התועמלן עצמו. במקום לשכנע את שומעיו, הוא משכנע את עצמו. אם אתה מעוות את העובדות וחוזר על כך מאה פעמים, אתה מתחיל בסוף להאמין בהן בעצמך.

קחו את הטענה השגורה שהיינו נאלצים להפציץ את מוסדות האו"ם ברצועת עזה מפני שחמאס השתמש בהם כדי לשגר מהם טילים ביישובינו. התותחים, המטוסים, המזל"טים והספינות שלנו נאלצו להפציץ גני-ילדים, בתי-ספר, בתי-חולים ומסגדים מפני שלא הייתה ברירה. כמעט כל הישראלים מאמינים שזה היה הכרחי. הם הזדעזעו כאשר מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, שביקר השבוע בעזה, טען שזה היה אסור בהחלט.

האם המזכ"ל אינו יודע שצה"ל הוא הצבא-המוסרי- ביותר-בעולם?

טענה אחרת הייתה שחמאס ניצל את הבניינים האלה כדי להסתיר בהם נשק. אך הנה בא איש והזכיר לנו השבוע ב"הארץ" שאנחנו עשינו בשעתו את אותו הדבר בדיוק. כאשר לחמנו בשלטונות המנדט הבריטי ובתוקפים ערביים, החבאנו את הנשק שלנו בגני-ילדים, בבתי-ספר, בבתי-חולים ובבתי-כנסת. פה ושם מוצבים כעת לוחות-זיכרון המפארים עובדה זו.

בעיני הישראלי המצוי, ההרג וההרס במהלך המערכה האחרונה היו מוצדקים לגמרי. האזרח ממש לא מסוגל להבין את הזעזוע העולמי. בהעדר סיבה אחרת, הוא מייחס אותה לאנטישמיות.

אחרי אחת ממלחמות לבנון (שכחתי איזו) קיבלתי הודעה מפתיעה ממפקד אחת האוגדות. הוא הזמין אותי לתת הרצאה בכנס קציניו על יחס התקשורת העולמית למלחמה. (יתכן שהזמין אותי כדי להרשים את הקצינים בגישתו הנאורה.)

אמרתי לקצינים ששדה-הקרב המודרני השתנה, שהמלחמה מתנהלת עכשיו לאור הזרקורים של התקשורת העולמית, שהחיילים בימינו צריכים לקחת בחשבון את העובדה הזאת כאשר הם מתכננים ולוחמים. הקצינים הקשיבו בנימוס ושאלו שאלות מתאימות, אך תמהתי אם הם היו באמת מוכנים לקלוט את הלקח ולהסיק מסקנות.

הצבא הוא מקצוע ככל מקצוע אחר. כל אדם מקצועי, יהיה עורך-דין או מנקה-רחובות, מאמץ לעצמו שורה של תפיסות המתאימות למלאכתו.

גנרל חושב במושגים מוחשיים: כמה חיילים דרושים לביצוע המשימה, כמה תותחים? איך למזער את מספר הקרבנות שלו? מה דרוש כדי לשבור את התנגדות האויב?

הוא לא חושב על הצילומים ב"ניו יורק טיימס".

במלחמת-עזה לא נהרגו ילדים ולא נהרסו בניינים באופן שרירותי. לכל דבר הייתה סיבה צבאית. צריך היה להרוג בני-אדם כדי להקטין את הסכנה לחיי חיילינו. (עדיפים מאה פלסטינים הרוגים על חייל ישראלי הרוג אחד.) צריך היה להטיל אימה על האוכלוסייה כדי שתפנה נגד חמאס. צריך היה להרוס שכונות כדי לאפשר לכוחותינו להתקדם, וגם כדי ללמד את האוכלוסייה לקח שהיא לא תשכח בשנים הבאות, כדי לדחות את המלחמה הבאה.

כל זה נראה הגיוני לגמרי בעיני האלוף. הוא מנהל מלחמה, לכל הרוחות, ואסור להטריד אותו בשיקולים לא-צבאיים, כגון ההשפעה על דעת-הקהל העולמית. ובכלל, אחרי השואה…

המחשבות של האלוף הן המחשבות של ישראל.

ישראל אינה דיקטטורה צבאית. הגנרל אל-סיסי יכול להיות ידידו של נתניהו, אבל נתניהו אינו גנרל. ממשלת ישראל אוהבת לעשות עסקים עם רודנים צבאיים ברחבי העולם, ביחיד בענייני נשק, אך בישראל עצמה הצבא מציית לממשלה האזרחית הנבחרת.

ככה זה. אבל…

אבל מדינת ישראל נולדה באמצע מלחמה קשה, שתוצאותיה בהחלט לא היו בטוחות באותה עת. הצבא היה, ומהווה גם כעת, מרכז החיים הלאומיים. ניתן לומר שהצבא הוא הגורם המאחד היחיד במדינה. שם נפגשים גברים ונשים, אשכנזים ומזרחיים, חילונים ודתיים (מלבד החרדים), אמידים ועניים, ותיקים ועולים חדשים. כולם עוברים את אותו כור היתוך.

רוב הישראלים הם חיילים לשעבר. רוב הקצינים, הפורשים מהצבא באמצע שנות ה-40 לחייהם, מאיישים את העילית הממשלתית, הכלכלית, הפוליטית והאקדמית. התוצאה היא שהשקפת-העולם הצבאית היא השולטת בישראל.

מאחר שזה כך, הישראלים אינה מסוגלים להבין את התפנית בדעת-הקהל העולמית. מה הם רוצים מאיתנו, השוודים והבריטים והיפאנים? האם הם חושבים שאנחנו נהנים מלהרוג ילדים, להרוס בתים? (כפי שאמרה גולדה מאיר: "אנחהו יכולים לסלוח לערבים על שהם הורגים את הילדים שלנו, אבל לעולם לא נסלח להם על זה שהם מכריחים אותנו להרוג את הילדים שלהם!")

מקימי המדינה היו דווקא מודעים מאוד לדעת-הקהל העולמית. אמנם, דויד בן-גוריון אמר שלא חשוב מה אומרים הגויים, חשוב מה עושים היהודים. אך במציאות היה בן-גוריון מודע מאוד לצורך לרכוש את דעת-הקהל העולמית. כך גם יריבו הגדול, זאב ז'בוטינסקי, שאמר פעם למנחם בגין שאם הוא התייאש ממצפון העולם, מוטב ש"יקפוץ לנהר הוויסטולה!"

דעת-הקהל העולמית חשובה. יתור מזה, היא חיונית. החלטת הפרלמנט הבריטי אינה מחייבת, אבל היא מביעה את דעת-הקהל, שתשפיע במוקדם או במאוחר על החלטות הממשלה הבריטית בעניינים כגון מכירת נשק, ההצבעות במועצת-הבטחון של האו"ם ומעשי האיחוד האירופי. כמו שאמר תומאס ג'פרסון, מאבות האומה האמריקאית: "כאשר העם מוביל, המנהיגים ילכו בעקבותיו."

אותו ג'פרסון גם דרש להתייחס "בכבוד הראוי לדעת האנושות".

קריאה לביבי ,ראש ממשלתנו.‘‘

נכתב על ידי: גרשון אקשטיין

אנו כבר רואים זה זמן את חשרת הסופה המדינית המתקרבת אלינו.

אנה הגענו ולאן אתה מתיימר להביא אותנו?

 האם אתה באמת חושב ,שהפתרון הטוב ביותר הוא לבנות ולבנות במקומות שבמלא מיועדים להחזרה לרשות הפלסטינית, בין אם יהיה הסכם ובין אם לא.

מדינות אירופה כבר החלו בנסיגתם מלתמוך בנו ,בריטניה ושבדיה אינם האחרונות יהיו עוד רבות שיצביעו בעד מדינה פלסטינית.

אם אתה רוצה באמת להישאר בסטטוס קוו, למה להוסיף לבנות? ולהרגיז הקהילה הבין לאומית ואת אמריקה בפרט?

אני אישית, לא בעד מדינה פלסטית, לדעתי היא מסוכנת לנו בהיבט הביטחוני, אך אני יודע שאתה ביבי ,לחוץ ביותר מהצד הפנאטי שדוגלים בארץ ישראל השלמה. ולכן מה שצריך להוביל הם סידורי הביטחון שטובים לנו. בכיוון זה דרושה מנהיגותך הבלעדית קריאה לביבי ראש ממשלתנו.

אנו כבר רואים זה זמן את חשרת הסופה המתקרבת אלינו.

אנה הגענו ולאן אתה מתיימר להביא אותנו?

ועכשיו.

, אם תוכר מדינה פלסטינית על ידי מועצת הביטחון, בניגוד לרצוננו ,בסופו של דבר יהיה זו תחילת הסוף לקיומנו

גרשון אקשטיין ,רעננה

יהדות בלי הפסקה

נכתב על ידי: ציפי לידר

בשולי הכותרות: הַכֵּר  את  יהדותך –  'מעריב'  'מוסף' יודעים?  *  סערה  בכוס  מילקי  *  על אשכנזים  מסורתיים  שמעתם?  * ולקינוח  איילת  המחללת

                                     ***

יהדות כבקשתך

  לפני ששר החינוך, שי פירון, המתהדר בתואר רב, מנהיג לימודי ספורט בבתי הספר, ראוי שהוא יכניס  שיעורי יהדות  לתוכנית הלימודים גם במסגרות הממלכתיות. נכון, זה פחות פופוליסטי ופיקנטי משיעורי ספורט. אך עובדה היא, כפי שהוּכח בסקרים, שהבּוּרוּת בנושא חוגגת בקרב בני הנוער. כשנשאלו, למשל, על מהות הביטויים 'מעריב'  ו'מוסף' השיבו, כמה מפתיע, שמדובר בעיתונים, במקום בתפילות. ורשימת הבערוּת עוד ארוכה.

  תתפלאו, ניתן ללַמד גם לימודי יהדות בצורה חיה ומלהיבה. להסביר בשפה עכשווית, לתַבל באקטואליה ( להציג סוגיות משפטיות ואחרות ולהצביע על פתרונן בתורה) ובסיפורים מעניינים, להמחיש וויזואלית ורגלית דרך ביקורים באתרי יהדות, לשלב באמנות (פריטי יודאייקה) ובהמְחזה ועוד ועוד כיד הדמיון והיצירתיות  הטובה של המורים. ועל הדרך גם לעקור דיעות קדומות בנושא. דוספוביה? לא במחוזות בית ספרנו.

ראש מילקי

בניגוד למחאת הקוטג', שהייתה על מוצר בסיסי, מחאת המילקי היא על מעדן. ולא שזו סיבה למסיבה לייקור בלתי סביר. אך דומה שמחאה זו אינה ראוייה לדיון לא על יוקר המחייה ולא על ירידה, משום שהיא אינה מייצגת נושאים אלה, אלא רק את היורדים לברלין עצמם בעלי ראש המילקי הקטן, שיטבעו בניכר בגביע הקצפת.

  הסערה הציבורית שעוררה אפוא מחאה זו היא לא יותר מסערה בכוס מילקי, סוג של בדיחה, וכדרכן של בדיחות היא תהיה, בסופו של דבר, אפיזודה חולפת. אגב, האם אין היורדים מזכירים לכם את האנקדוטה החסידית, על אותו יהודי שפנה לרבו בתלונה שאינו אוהב את העיר ירושלים. השיב לו הרב: " כנראה ירושלים לא אוהבת אותך"…ודי למבין.

עיר בהפסקה

  אם עד לאחרונה המסורתיים היו מזוהים בעיקר עם הספרדים, הרי דומה כי בעידן החדש, המאופיין בצימאון רוחני גם בקרב החילונים, אנו עדים לתופעה המרנינה של השפעת המסורת והרחבתה גם לאשכנזים. זה קורה בתל אביב – בירת החילוניות, ואף בקיבוצים הידועים כמעוזי השומר הצעיר, שבהם מתקיימת יהדות בלי הפסקה, בשיעורי תורה ובתפילות בבתי הכנסת. אגב, הידעתם שמספרם בעיר העברית הראשונה עומד על כ-550?

  נראה כי לנגד עינינו מתקיים חזון הנביא זכריה: "והיה ביום ההוא ושילחתי רעב בארץ – לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה' ".

איילת המחללת

  האם חברת הכנסת, איילת שקד, שוכחת שהיא שינתה פאזה? תזכורת: מיו"ר עמותה ציבורית "ישראל שלי", שֶבָּה הציבור לא נחשף לחייה הפרטיים, היא הפכה לגברת הראשונה של מפלגת הבית היהודי.

  דומה כי מעמדה הממלכתי הכפול, כדמות פרלמנטרית ייצוגית בכלל, ונציגת מפלגה דתית בפרט, מחייב אותה לשמור על הצביון היהודי במרחב הציבורי. לכן לא ראוי היה שתטייל  ברכבה, בעיצומו של חג הסוכות, ותפגין את 'ביצועיה' לעיני כל הגולשים בפוסט בפייסבוק.

   לא די בכך שהצביעה עם מפלגתה הדתית נגד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובחגים. עליה לשמש מודל מעשי לכך. איפה רגישותה לתפקיד?

האם התפייס נתניהו עם 'ממשלת הפיוס'?

נכתב על ידי: אליקים העצני

ישראל מאירה פנים לעזה. מתאם הפעולות סיכם עם 'ראש ממשלת הפיוס הפלסטינית' הכנסת חומרי בניין וציוד מכני רב. לראשונה התירה ישראל ל-1000 עזתים לבקר בהר הבית. תורשה כניסה לישראל של 500 איש ליום. מאפשרים ייצוא חקלאי, ופועלים מעזה יורשו לעבוד בישראל. ממשלת הליכוד הסכימה ש"ממשלת הפיוס" (פת'ח-חמאס) תתכנס בעזה. בקרוב יתפרסו בברכת נתניהו 3000 אנשי 'המשמר הנשיאותי' של שלטון רמאללה במעברי הגבול, על אף הודעת החמאס  שה'מפקחים'  האלה יהיו כפופים לו. וגם מעבירים את המקדמות למשכורות פקידי החמאס.

אומרים, שהחמאס פתח במלחמה בגלל מצוקת המשכורות וכדי "לפרוץ את המצור" ויש מחלוקת, מי ניצח. לפי התוצאות האלה – היש שאלה בכלל?

בנאומו באו"ם השווה נתניהו את החמאס לדא'עש והזמין את אבו-מאזן לבחור: פיוס עם החמאס או שלום עם ישראל. והנה, רק חזר לארץ וכבר הוא משתף פעולה עם ממשלה שנקראת "ממשלת פיוס" או "אחדות". במטותא: פיוס ואחדות עם מי? עם החמאס! האמנם הוא ה'פרטנר' החדש? וזאת, בשעה שגדודי "אל-קסאם" מודיעים על גיוס המוני ("גדודים עממיים"), על אמוני ירי לקראת הסיבוב הבא ואפילו על אמונים בירי רקטות ושיקום מנהרות. תגובתם: מה יש? גם צה"ל מתאמן!

שאלה: אם היה שינוי מדיניות כל כך קיצוני כלפי החמאס, איך לא שמענו על ההחלטה הזאת? מי החליט? ומה הנימוקים למהפך ?

ומהפך גם כלפי השותף לפיוס, אבו- מאזן. תזכורת: שיחות קרי גוועו לאחר שרמאללה הפרה את הסכם אוסלו, השיגה הכרה באו"ם כמדינה לא-חברה והצטרפה לאמנות בינלאומיות. חטא על פשע הוסיפה בהכניסה אל מתחת לשמיכת ה"מדינה" את ארגון הטרור חמאס ("ממשלת פיוס"). אח'כ ירקה בפנינו ע'י האשמתנו בבית הדין הבינלאומי בהאג בפשעי מלחמה, ולשיא החוצפה הגיעה באותו הנאום שהציג את ישראל כמדינת אפרטהייד גזענית וכמבצעת 'רצח עם'. נתניהו בנאומו נתן תשובה קולעת: מכחיש שואת היהודים מגולל עלילת שואה על מדינת היהודים! לפסגת ההתגרות הגיע אבו-מאזן בדרישתו ממועצת הביטחון להציב לישראל אולטימאטום של הסדר כפוי: נסיגה מלאה עד נובמבר 2016 והקץ להעמדת הפנים של מו"מ!

כך נתנו יד זה לזה הטרור הרצחני של עזה והטרור המדיני של רמאללה, באחדות של לפיתת חנק על צוואר ישראל.

שאלה: מי החליט להעביר דף על כל פשעי רמאללה, לשתף פעולה עם "ראש ממשלת הפיוס", ראמי חמדללה, ולהתעלם מכך שהוא מגלם את הכנסת  החמאס  ל"סולטה" הפלסטינית ביהודה ושומרון? ומה הנימוקים להחלטה?

 והיה, וכל ההחלטות הגורליות האלה התקבלו ע"י איזה 'מטבחון' ולא בשום פורום ממלכתי מחייב, מה פשר שתיקת הכבשים של התקשורת והפוליטיקאים?

ומדוע איש אינו תוהה, איך סומך נתניהו על האו"ם שיפקח על כל שק מלט שיוכנס לרצועה, אותו האו"ם שקיבל מאיתנו רקטות שהחמאס אחסן בבית ספר שלו והעבירן… לחמאס?! ומי הם "האירופאים" שאמורים לפקח, אלה שכבר ברחו משם בסיבוב הקודם?

ואיך מבטיחים שפרויקט המיליארדים המיועד כביכול לשיקום עזה לא ינוצל ליצירת עובדות מוגמרות, בינלאומיות, נגד ישראל? העולם לא תרם כלום לשיקום החורבן של מלחמות אחרות , למה דווקא בעזה? אולי לא כל כך בעד הפלסטינים מתגייסים כאן כמו – נגדנו? ואיך אנחנו יכולים לשתף פעולה, הלא תחת שלטון חמאס-פת'ח – ארץ אויב אנחנו משקמים!

יתכן שלמקבלי ההחלטות תשובות טובות על כל השאלות האלה. עד עתה לא שמענו אותן, למרות שבדמוקרטיה לציבור יש זכות לדעת. יבואו נא ויסבירו.

אליקים העצני

איילת המחללת

נכתב על ידי: ציפי לידר

  האם חברת הכנסת, איילת שקד, שוכחת שהיא שינתה פאזה? תזכורת: מיו"ר עמותה ציבורית "ישראל שלי", שֶבָּה הציבור לא נחשף לחייה הפרטיים, היא הפכה לגברת הראשונה של מפלגת הבית היהודי.

  דומה כי מעמדה הממלכתי הכפול, כדמות פרלמנטרית ייצוגית בכלל, ונציגת מפלגה דתית בפרט, מחייב אותה לשמור על הצביון היהודי במרחב הציבורי. לכן לא ראוי היה שתטייל  ברכבה, בעיצומו של חג הסוכות, ותפגין את 'ביצועיה' לעיני כל הגולשים בפוסט בפייסבוק.

   לא די בכך שהצביעה עם מפלגתה הדתית נגד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובחגים. עליה לשמש מודל מעשי לכך. איפה רגישותה לתפקיד?

                                    ציפי  לידר

                                    ירושלים.

צילו המטורף של המילקי

     נכתב על ידי:   יצחק מאיר

הסיפור עם המילקי הופך את הטירוף הזה גם לגרוטסקה עלובה. עם הספר אינו יודע לקרא עוד לא כלכלה ולא סוציולוגיה ולא שתי מילים על תהליכי בניין זהותו הלאומית בלי לראות בקוטג' ועכשיו בפודינג משוקלד מה שמגידות עתידות ראו בתחתית הקפה

מי שלא בא מתל אביב לניו-יורק או ללונדון או למלבורן או לברלין לא יודע מה זה שהצל הזה שמשליכה קומתו של מי שבא משם על מדרכות הסמטה ועל עריית הכיכר, דומה כל כך לצל של אילן הנע ברוח בין ערביים בתל אביב. אבל מי שקם והלך ובא מתל אביב לאחת הערים האל החשובות כנהדרות, ולהרבה אחרות ששמען כמסבירות פנים יצא למרחוק, אפילו אם אין הוא מביט בצילו, הוא יודע שצילה של תל אביב עוקב אחריו.

אבל בברלין, זה לא כך. שם צילה של ברלין בתוך ברלין רודף אותו גם הוא. בעבור מי שבא מתל אביב לברלין, ברלין היא עיר של שני צללים. הם שותקים. אבל מי שבא לשם מתל אביב שומע מה שהצללים שותקים. והוא שותק. ויש צל אחד ששומע מה שהוא שותק בשפתו, ויש צל אחר שאינו יודע לשמוע את השתיקה בשפה שנשארת תמיד זרה. הדו שיח האילם הזה, הוא אמת לוחשת לאמיתה.

עד כאן דברים שהם משל. מכאן לעובדות. כשלושת אלפים וחמש מאות ישראלים עקרו לברלין. זה נטף סטטיסטי. קרוב ללא כלום. במדינה של למעלה משמונה מיליון אזרחים הפכה העקירה הזאת ממשל לשנינה, ומשנינה להתלקחות תקשורתית מלובה במפוחי סרק בה משמשים בערבוביה, ציונות לשמה, ציונות לשם ראווה, ציונות לשם הטפה, ציונות לשם גרירת ההיסטוריה אל ההווה, ציונות לשם פחד אפוקליפטי שהנה הירידה לברלין הורסת את המדינה מבפנים ואת חומות המגן שלה מבחוץ. וגם התחסדות. זה מטורף.

הסיפור עם המילקי הופך את הטירוף הזה גם לגרוטסקה עלובה. עם הספר אינו יודע לקרא עוד לא כלכלה ולא סוציולוגיה ולא שתי מילים על תהליכי בניין זהותו הלאומית בלי לראות בקוטג' ועכשיו בפודינג משוקלד מה שמגידות עתידות ראו בתחתית הקפה.

חנטריש…!

על כל אלה מנצלים מניפולאטורים מכל פלטפורמה ומאחורי הקלעים האנונימיים את הנטף הברלינאי הסטטיסטי הזה כאילוסטרציה, כאיור משכנע, לנגעי עליית המחירים והמדיניות הכלכלית-חברתית הכושלת ולפתע יש גם צידוק לירידה לברלין. זה אבסורד. המדיניות הכלכלית הכושלת פוגעת במיליונים ורק שלושת אלפים וחמש מאות איש הבינו את זה, ועזבו? ברלין תיכנס להיסטוריה של ישראל כמחוללת את השינוי הכלכלי החברתי המעמד הביניימי המיתולוגי המבורך?…. זה שכרה של בירת הרייך?

עזבו את זה. אל תעניקו לברלין את מה שהיא לא ראויה לו, ואל תעניקו למי שהחליט לעקור, מטעמים הגלויים רק לו או לה, מעמד של מוחה חברתי. זאת לא אמת. חצי מיליון אנשים הלכו ברחובות ישראל ובכיכרותיה לפני שלוש שנים ומחאתם הייתה מחאת אמת, פה, בבית, במקום בו כואב, במקום בו צריך ואפשר לתקן, במקום בו לא מנפנפים בייאוש כמחולל של תקווה.

כל העולם כולו נמצא בדרכים. ההגירה היא אחד מפניה של המוביליות החברתית המתחדשת בעולם בו הולכים ונמחקים גבולות, בו הקידמה התחבורתית מקצרת מרחקים, בה זכויות האדם הבסיסיות קנו לעצמן סטאטוס של דתות, ובין אם הן מופרות ובין אם הם קיימות, יש להם מאמינים שאינם סוגדים עוד לדתות שהאמינו באלוהים יותר מאשר באדם.

ההגירה היא אחת מן הצורות של חיפוש צדק גלובאלי, ומי שאין לו במקומו הולך לחפש את מה שיש בעיניו בשפע במקומות אחרים. יש הגירה גדולה מעוני לעושר, ויש הגירה מארץ קידמה אחת לארץ קידמה אחרת. אפשר היה לראות בשלושת אלפים ישראלים בברלין טיפת הגירה זעירה בים ההגירה הגדול, מכל מקום אפשר היה לבטל אותה כאילו אינה אלא דוגמית ישראלית מתוך הכלל העולמי. אבל לא. זה היה רציונאלי מדי בעבורנו. ברלין והרציונאלי לא הולכים ביחד.

יש כנראה כמיליון ישראלים שהיגרו מכאן בעיקר לצפון אמריקה מאז קום המדינה. הדמוגרפים מסכימים על שש מאות עד שבע מאות אלף, אבל הם לא מונים את הילדים שנולדו בנכר לישראלים. מה שיש בניו-יורק ובלוס אנג'לס ובטורונטו, עולה מאה וחמישים מונים ויותר על מה שיש בברלין, כולל המילקי וכולל הקוט'ג וכולל הדיור.

אפשר היה לומר כי ברלין איננה אלא דוגמית קטנה להיקף הגדול כל כך של הירידה מן הארץ, משהו שמחוויר אל עומת הממדים של היקלטות ישראלית גדולה בארצות הפתוחות לתהליכי טמיעה, ועוד ועוד. אבל לא. זה היה רציונאלי מדי. וכבר אמרנו, ברלין והרציונאלי לא הולכים ביחד.

וחזרה למה שאמרתי בראש הדברים האלה, הצל של ברלין בברלין רודף את הישראלי שעקר לברלין בין אם הוא יודע ומכחיש בין אם הוא יודע ומודה בלבבו. וגם אם כאן, מעונן לעיתים, חלקית תמיד, גם בחמה הקופחת, אשרי מי שחי את הצללים הבלתי נמנעים במקומו, ואוי לו למי שצל רודף אותו במקום שלא יהיה אף פעם מקומו.

ראש מילקי

נכתב על ידי: ציפי לידר

בניגוד למחאת הקוטג', שהייתה על מוצר בסיסי, מחאת המילקי היא על מעדן. ולא שזו סיבה למסיבה לייקור בלתי סביר. אך דומה שמחאה זו אינה ראוייה לדיון לא על יוקר המחייה ולא על ירידה, משום שהיא אינה מייצגת נושאים אלה, אלא רק את היורדים לברלין עצמם בעלי ראש המילקי הקטן, שיטבעו בניכר בגביע הקצפת.

  הסערה הציבורית שעוררה אפוא מחאה זו היא לא יותר מסערה בכוס מילקי, סוג של בדיחה, וכדרכן של בדיחות היא תהיה, בסופו של דבר, אפיזודה חולפת. אגב, האם אין היורדים מזכירים לכם את האנקדוטה החסידית, על אותו יהודי שפנה לרבו בתלונה שאינו אוהב את העיר ירושלים. השיב לו הרב: " כנראה ירושלים לא אוהבת אותך"…ודי למבין.

                                         ציפי  לידר

                                         ירושלים.

תחזית אסטרולוגית שבועית ( הורוסקופ) בין התאריכים 15 –23לחודש אוקטובר2014

 אודי ברגר תמונה

 

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

מאת: אודי ברגר

טלה

הביטחון העצמי מתחיל לחזור אליכם. עדין הכול לא מושלם כפי שרציתם, בגזרות שונות, אבל מסתמן שינוי: בתחום הבין זוגי, בתפיסת העולם שלכם, לגבי מהות האהבה, ובצורך לשנות את סוג העבודה שלכם. הבדידות מטרידה, אך החלטתם בינתיים להמשיך בדרככם, ולסמן דרכים, שיובילו אתכם לאהבה. טיפ: התרכזו ביכולות הדיפלומטיות להניע את בן/ת הזוג לשתף פעולה, מזווית רגשית אחרת. אתם במיטבכם חיצונית, אך אתם שוב לא יודעים לתמרן ולנצל זאת, לכוון ההצלחה.

 

שור

אתם עסוקים סביב נושא משמח, כלשהו. אנשים מדברים אתכם על אהבה, על גישור בין פערים הנוגדים לתפיסת עולמכם, אך אתם מתעקשים שבן/ת הזוג ת/יזום את הקרבה המחודשת. הרווקים ירגישו כתקועים באותו מקום, או שעדין לא ימצאו את שביל הזהב, אל לב האהוב/ה. הזמן לתכנן מהלכים כלכליים. צלצלו לחברים ישנים וטובים, שהוכיחו את עצמם, בעבר. הזמן לרסן את הכעסים הישנים ולמצוא דרך, לגשר על פערים רומנטיים – שנערמו, לאורך השנים הארוכות.

תאומים

 

השבוע אתם לחוצים בנושאים רגשיים. אתם ממשיכים לקבל אהבה ממי…שממנו אתם מתרחקים, לעומת זאת בן/ת הזוג הרצוי/ה מתרחק/ת מכם כמו מאש, ללא הסבר שקוף וצלול. במישור התעסוקתי, אתם צפויים לקידום נוסף על זה, שכבר הושג. התרחקו מרכילות זולה, אודות המעסיקים, או מכול רכילות אחרת, סביבכם. גורם חתרני ינסה לערער את אמינותכם, ולהוריד אגב כך, את ביטחונכם האישי. השתדלו לרסן את הדחף להחזיר 'באותו המטבע'. הפתעה מכוון האינטרנט והמחשב.

סרטן

הסתבכות בנושאי כספים. אתם לא מוצאים דרך לקבל יותר, ממקום העבודה. המאמצים האחרונים לקבל העלאה, או למצוא עבודה אחרת, נכשלים. הרגשות תקועים בבן/ת הזוג, בגלל בעיות אגו, המוכרים…לכם היטב. הזמן להחליט החלטות בנוגע לתחום הרומנטי, גם אם זה במחיר גבוה מידי, או לשבת…ולשתוק. אתם שוב מגלים שמערכת היחסים המחודשת עם המשפחה, מתערערת מחדש. נושאי לימודים זזים, לכוון היותר חיובי. הזמן לייעוץ אישי, במיוחד בתחום העבודה והזוגיות, צלצלו אלי השבוע ללא דיחוי מיותר.

 

 

 

 

אריה

 

התחלה של משהו חדש במישור העסקי- פרטי, או התעסוקתי-כלומר: בעבודה למען אחרים. אווירה של אופטימיות, תשרה בכם רגיעה ותקווה לטוב. אתם עדין קצת חוששים, מן העתיד הכלכלי, אבל התחום הרומנטי לא פחות חשוב לכם, והוא משפיע על כלל התחומים החשובים. הזדמנות לשמוע ממישהו שחשבתם ששכח…אתכם, אי שם, הרחק… בעבר. הנושאים והמחויבים רגשית: הזמן לעמוד על שלכם, בנוגע ליחס המגיע לכם בבית. צלצלו אלי לייעוץ איש טלפוני, או בפגישה, זה הזמן הכי מתאים לכך.

בתולה

שבוע הרבה יותר מוצלח, מבחינות רבות. הפתעות חשובות מהשטח התעסוקתי, משפיעות עליכם לטובה. נושא הלימודים מתעכב, אבל עדין חשוב, אל תזניחו זאת. התרכזו בתחומים רגשיים החשובים לכם, מפני שבלעדי האדם אותו אתם… אוהבים, אתם לא מצליחים לתפקד כראוי. שוב עולה נושא המגורים, זאת ולאחר שאיבדתם הזדמנות חשובה בהקשר זה. פגישה גורלית חשובה, באופק הקרוב והיא קשורה לעתידכם הרגשי והכלכלי, כאחד. אתם צריכים להקשיב לעצות חכמות, מאנשים מקצועיים.

מאזניים

רגשות לכוון העבר. אתם לא מסוגלים לשכוח תמונות רומנטיות שאבדו לכם, מזמן. הנשואים: השקיעו מחשבה באייך להחזיר את הרגשות של בן/ת הזוג, לקדמותם. נושא העבודה תקין, אבל דורש מכם כוחות נפש גדולים. הטיפול בילד/ים גוזר לכם נתח רב, משעות הפנאי. הזמן לחשוב בכוונים חברתיים, הרבה יותר מאשר בשבועיים שחלפו, עשו כן ומהר מאוד תקצרו את… תבואת- האהבה- האביבית. הפנויים: אתם מתמודדים עם עיקשות בן/ת הזוג ביחס להתחייבות. צלצלו אלי לייעוץ איש טלפוני, או בפגישה.

עקרב

השבוע אתם עלולים לבחור בעיתוי לא נכון למריבות. טיפ: הקפידו במיוחד, שלא לריב עם המשפחה הקרובה והרחוקה יותר. בסוף השבוע טוב יהיה להישאר בבית. שאר הימים יוקדשו לתקן היחסים עם הסביבה הקרובה, בנושא רגשות פגועים- הדדית. בעבודה תגלו קצת יותר הבנה, לצרכים שלכם, הזמן לדרוש את שמגיע לכם, ביתר אסרטיביות. הנשואים: ניסיון מוצלח יותר, לגישור על פערי עמדות רגשיים. הבמה תינתן לילדים, שימלאו אתכם בשמחה, אך גם בדאגה להצלחתם.

קשת

שבוע יותר משוחרר. הסביבה הקרובה תתחיל קצת להבין את הראש שלכם. השבוע אתם מתחילים לארגן טוב יותר את התקשורת שלכם בנוגע: לאהבה, עבודה וביחסים אישיים. ההתנגדות הסביבתית לדעתכם, תצטמצם לכדי מינימום. הבודדים יחפשו להתרגש ואת מקומם במסגרות חוץ משפחתיות, זאת ובגלל 'הקצרים' האחרונים, עם בני המשפחה הקרובה. אתם עומדים בתשלומים השוטפים, לאחר שהצלחתם לגייס את העזרה הדרושה לכך. נושא המגורים שוב יעלה על הפרק. צלצלו אלי לייעוץ איש טלפוני, או בפגישה.

 

 

 

גדי

האירועים יושפעו השבוע, מניחוח רגשי בולט. היכולת להביא רגשות תעלה על כול דמיון. התקדמות איטית הדרגתית ברומן חדש, תצית תקווה חדשה בקרב הפנויים. הנשואים יחושו שהם רוצים להתרגש בחברת הפרטנר הישן, אבל אם לא יקבלו את שלהם, הם עלולים… לבעוט ולרטון. שמרו על מורל גבוה והקפידו על מנוחה קבועה, אל תעמיסו יותר מידי על עצמכם. בעבודה, אתם עלולים לעמוד על שלכם, יתר… על המידה, ותגלו שהדבר מזיק. צלצלו אלי לייעוץ איש טלפוני, או בפגישה.

דלי

אתם מושפעים ממצב כוכבי גדוש בהפתעות. השבוע יש לכם את הדמיון, בלהבליט את קסמכם האישי, אך השפעת הכוכבים הכללית, מעיבה על כך. יתכנו מצבי לחץ לקראת האירוע הקרוב לבוא. שימו לב לדמות המחלקת אתכם את החיים. האהבה מתחמקת לכם בין הידיים, הגעגוע לעבר הקרוב/רחוק עולים אל סף הכרעה. המצפים לפתרונות בתחום הרגשי יתאכזבו השבוע וכרגיל הילדים ישארו… הנחמה היחידה שלהם. הזמן לייעוץ אישי ברוב…התחומים, ובמיוחד בנושאים רומנטיים.

דגים

השבוע אתם במיטבכם. המצב הכוכבים טוב, אך לפניכם רטרו מרקורי, וכדאי לכם להספיק…ולנצל את ההזדמנויות שבתחומי: הרגש, התעסוקה, הלימודים, המגורים והמכירות. חלק מכם יבקש לגשר בין פערים חברתיים ואישיים, וחלק אחר יבקש לרענן קשרים משפחתיים, קרובים. הנושא הכלכלי יעלה שוב על הפרק, ויחייב אתכם 'לסדר חדש- בתחום'. ההתרגשות לקראת אירוע חשוב, עולה לשיא חדש. בריאותכם הכללית חוזרת למיטבה. החשדות כלפי האהוב/ה צפים מחדש, ומחבלים בבריאותכם הנפשית. זה הזמן, לייעוץ אישי- דחוף.

להלן הקישור לאתר של האסטרולוג אודי ברגר

http://www.astrologia.co.il

 

אודי ברגר (c)

טילדה רג'ואן והתזמורת הקאמרית הקיבוצית נתניה בניצוחו של גיל שוחט "משהו מהסרטים"

 טילדה רגואן תמונה הופעה 001

(מופע מולטימדיה)

מופע בכורה

היכל אומנויות הבמה הרצלייה

מוצ"ש 1.11.14 בשעה 21.00 "השרון " טל 03-5400551 כמו כן באתר www.hashron.net

בקופת ההיכל טל: 09-9729999   או אטיס כרטיסים טל: 054-4525416

מבצע מיוחד לחברי המועדון של טילדה רג'ואן :

טל 4525416 054

טילדה רג'ואן, בעלת הקול הייחודי שמסוגל לטפס חמש אוקטבות, המבצעת המקורית לפסקולים של סרטים רבים בעולם, מביאה לבמה מופע מרתק ומרהיב של להיטים מהסרטים, מחזות זמר ואופרות מפורסמות

שהשתתפה בהם, ביניהם:

"Cats המיוזיקל "

"כלוב העליזים", "הספר מסיביר" (בו מילות השיר הן תוצר של עבודתה עם שירלי מקליין), כמו-כן במופע זה תשיר טילדה גם,

שירים מתוך "עלובי החיים",

"בוסתן ספרדי", "ינטל" ועוד…

כמו כן בתוכנית, קונצ'רטו לפסנתר של רוברט שומאן, בביצוע גיל שוחט

מופע חדש הכולל מיצג מולטימדיה מרהיב בטכנולוגיה חדשנית ראשונה מסוגה בארץ.

צמרמורת של התרגשות עטפה כל חלקיק בגופי, לשמע שירתה של גברת רג'ואן, שניחנה לא רק ביכולות ווקאליות מרשימות, כי אם, ביכולת לחבק עם קולה, להביט בעיניי הצופה עם חיוך מלא כריזמה ותשוקה ובאמת להעניק – ידיעות אחרונות

 

 

צלבנים וציונים

נכתב על ידי: אורי אבנרי

באחרונה מופיעות המילים "צלבנים" ו"ציונים" לעיתים קרובות כצמד. בסרט דוקומנטרי על דאע"ש שראיתי זה עתה הן הופיעו ביחד כמעט בכל משפט שיצא מפי הלוחמים האסלאמיסטים, וביניהם נערים.

לפני כשישים שנה כתבתי מאמר שכותרתו הייתה בדיוק כך: "צלבנים וציונים". אומרים שזה היה הראשון על הנושא.

המאמר הזה עורר התנגדות רבה. באותו זמן האמינו שאין שום דמיון, טפו-טפו-טפו. בניגוד לצלבנים, היהודים הם לאום. בניגוד לצלבנים, שהיו בעלי רמה תרבותית ירודה בהשוואה למוסלמים המתורבתים של זמנם, הציונים הם בעלי רמה טכנית גבוהה יותר. בניגוד לצלבנים, הציונים עוסקים בעבודה גופנית. (זה היה, כמובן, לפני מלחמת ששת-הימים.)

כבר סיפרתי כמה פעמים את סיפור נטייתי להיסטוריה של הצלבנים, אבל אינני יכול לעמוד מול הפיתוי לספר אותו עוד פעם.

במלחמת תש"ח, סיירת "שועלי שמשון", שהייתי חבר בה, לחמה בחזית הדרום. בתום המלחמה נותרה בידי המצרים רצועת-חוף צרה לאורך הים. קראנו לה "רצועת עזה" והקמנו סביבה שורה של מוצבים.

שנים אחדות לאחר מכן קראתי את היצירה המונומנטאלית של ההיסטוריון הבריטי סטיוון ראנסימן, "היסטוריה של מסעי-הצלב". מיד שמתי לב למקריות מוזרה: אחרי מסע-הצלב הראשון נותרה בידי המצרים רצועה לאורך חוף-הים, שנמשכה עד אשקלון. הצלבנים בנו סביבה שורה של ביצורים, כמעט באותם המקומות כמו המוצבים שלנו.

כאשר סיימתי את קריאת שלושת הכרכים של הספר, עשיתי מעשה שלא עשיתי מעולם לא לפני כן ולא אחרי כן: כתבתי מכתב למחבר. שיבחתי את היצירה ושאלתי: האם עלה אי-פעם על דעתך שיש דמיון כלשהו בינם לבינינו?

התשובה הגיעה תוך ימים. לא זה בלבד שהוא חשב על כך, כתב ראנסימן, אלא שהוא חשב על כך כל הזמן. עד כדי כך, שעלה על דעתך לתת לספר כותרות-משנה: "מדריך שימושי לציונים על איך לא לעשות את זה". אבל ידידיו היהודים, העיר ראנסימן, יעצו לו להימנע מכך. הוא הוסיף הזמנה: אם אי-פעם אזדמן ללונדון, הוא ישמח אם אבקר אותו.

כעבור חדשים הזדמנתי ללונדון וטלפנתי אליו. ראנסימן הזמין אותי לבוא אליו מיד.

(אגב, השם ראנסימן היה מוכר לי. אביו, ולטר, שהיה בעל תואר-אצולה, נשלח ב-1938 על-ידי ראש הממשלה הבריטית נוויל צ'מברליין לשליחות של תיווך בין גרמניה הנאצית וצ'כוסלובקיה. הוא גרם לשערורייה עולמית כאשר בירך את מארחיו הגרמניים בברכה "הייל היטלר".)

כאשר צילצלתי בפעמון דירתו, פתח סטיוון ראנסימן בעצמו את הדלת, ג'נטלמן אנגלי גבה-קומה בסביבות גיל ה-50. מכיוון שאני חובב-אנגלים מושבע, הוקסמתי מנימוסיו האריסטוקרטיים.

אחרי כוסית של שרי, שקענו בוויכוח על ההקבלה הצלבנית-ציונית ואיבדנו לגמרי את חוש הזמן. במשך שעות השווינו בין האירועים ובין האישים. מי היה הרצל הצלבני (האפיפיור אורבן), מי היה בן-גוריון הצלבני (גודפריי? בולדווין?), מי הוא רינלד דה-שאטילון הציוני (משה דיין), מי הוא המקביל הישראלי לריימון מטריפולי, שרצה לכונן שלום עם המוסלמים (ראנסימן הצביע ברוב אדיבותו עלי).

כעבור שנים הזמין ראנסימן את אשתי ואותי לבקר אותו במגדל-שמירה סקוטי עתיק, שאליו עבר מלונדון, בניין שנבנה בשעתו כהגנה נגד האנגלים. בשעת ארוחות-הערב סיפר לנו ראנסימן על רוחות-רפאים השוכנות במקום. רחל ואני נדהמנו כאשר התחוור לנו שהוא מאמין בהן באמת.

שש מאות שנים לפחות הפרידו בין שתי התנועות, והרקע המדיני, החברתי, התרבותי והצבאי שלהם היה, כמובן, שונה לגמרי. אך יש מספר קווי-דמיון.

גם הצלבנים וגם הציונים (כמו הפלשתים לפניהם) פלשו לארץ מהמערב. הם חיו כשגבם לים ולאירופה, ופניהם מול העולם הערבי-מוסלמי. הם חיו במלחמה מתמדת.

בעת ההיא, היהודים צידדו בערבים. הטבח הנורא שביצעו חלק מן הצלבנים בקהילות היהודיות לאורך נהר הריין בדרכם לארץ השאיר חותם עמוק בתודעה היהודית.

אחרי שכבשו את ירושלים, ביצעו הצלבנים פשע מתועב שני. הם שחטו את כל תושבי העיר, יהודים כמוסלמים, גברים, נשים וטף. לדברי היסטוריון נוצרי בן זמנם, "הדם הגיע להם עד הברכיים".

בחיפה, אחת הערים האחרונות שנפלו בידי הצלבנים, לחמו בהם התושבים היהודים בחירוף-נפש, לצד חיל-המצב המוסלמי.

בנעוריי חונכתי לשנוא את הצלבנים, אך לא הייתי מודע לכך שהמוסלמים שונאים אותם פי כמה ומה. עמדתי על כך כאשר ביקשתי מהסופר אמיל חביבי לחתום על מנשר למען שלטון ישראלי-פלסטיני משותף בירושלים. מניתי במנשר את כל התרבויות שהעשירו את העיר בעבר, ובהן גם התקופה הצלבנית. כאשר ראה חביבי שכללתי את הצלבנים במסמך, הוא סירב לחתום. "הם היו כנופיה של רוצחים!" קרא. נאלצתי להשמיט אותם כדי שיחתום.

כאשר הערבים מחברים אותנו לצלבנים, הם רוצים להגיד שגם אנחנו איננו אלא פולשים, שאנחנו זרים לארץ ולמרחב.

לכן ההשוואה כל-כך מסוכנת. אם יש בלב הערבים שנאה כל-כך עמוקה לצלבנים אחרי שש מאות שנה, איך יתפייסו אי-פעם איתנו?

במקום לבזבז זמן בוויכוח על השאלה אם קיים או לא קיים דמיון, כדאי לנו ללמוד מההיסטוריה של הצלבנים.

השיעור הראשון נוגע לשאלת הזהות. מי אנחנו? האם אנחנו אירופים המתעמתים עם אזור עוין? האם אנחנו "חומה נגד הברבריות האסיאתית", כפי שהכריז בנימין זאב הרצל? האם אנחנו "וילה בתוך הג'ונגל", לפי הכרזתו המפורסמת של אהוד ברק?

בקיצור, האם אנחנו רואים את עצמנו כשייכים למרחב הזה או כאירופים שנחתו בטעות ביבשת הלא-נכונה?

לדעתי, זוהי שאלת-היסוד של הציונות מאז יומה הראשון. היא הכתיבה וממשיכה להכתיב את כל מעשינו עד היום הזה. בחוברת שפירסמתי ערב מלחמת תש"ח, בשם "מלחמה או שלום במרחב השמי", הצגתי שאלה זו כבר במשפט הראשון.

בעיני הצלבנים, זאת לא הייתה בכלל שאלה. הם היו פרחי האבירות של אירופה, והם באו כדי להילחם במוסלמים. אמנם, מדי פעם כרתו "הודנה" (שביתת-נשק) עם המוסלמים, בעיקר עם האמירים של דמשק, אך הלחימה הייתה תמצית קיומם. המעטים שפעלו למען שלום ופיוס, כמו אותו ריימון מטריפולי, נותרו בשוליים.

ישראל נמצאת במצב דומה. נכון, איננו מודים לעולם בכך שאנחנו שואפי-מלחמה, וטוענים שהערבים הם-הם המסרבים לעשות שלום. אך מאז יומה הראשון סירבה מדינת-ישראל לקבוע את גבולותיהם, והיא מוכנה מעת לעת להתפשט בכוח – בדיוק כמו הצלבנים. כיום, 65 שנים אחרי קום המדינה, יותר ממחצית הידיעות היומיות בתקשורת שלנו נוגעות בצורה זו או אחרת למלחמה בערבים, בתוך המדינה ומחוצה לה. (לפני שבועיים דרש שר-החקלאות, יאיר שמיר, לנקוט אמצעים להגבלת שיעור הילודה בקרב הבדואים בנגב – ממש כמו פרעה בסיפור התנ"כי).

מדינת-ישראל סובלת מהרגשה עמוקה של חוסר-ביטחון, המתבטאת באלף צורות שונות. מכיוון שהמדינה היא מבחינות רבות סיפור הצלחה ומהווה מעצמה צבאית בדרגה עולמית, הרגשת אי-הביטחון מתמיהה. אני סבור שמקורה בתחושה שאיננו שייכים לאזור שבו אנחנו חיים. אנחנו וילה בג'ונגל, או, ליתר דיוק, גטו מבוצר במרחב הזה.

ניתן היה לומר שזוהי הרגשה טבעית, מפני שרוב הישראלים הם ממוצא אירופי, אבל זה פשוט לא נכון. 20% מאזרחי ישראל הם ערבים. מבין האזרחים היהודים, לפחות החצי באו – הם או הוריהם – מארצות ערביות, שם הם דיברו ערבית והאזינו למוסיקה ערבית. גדול הוגי-הדעות המזרחיים, הרמב"ם, דיבר וכתב ערבית והיה הרופא הפרטי של צלאח א-דין, המצביא המוסלמי הגדול. הוא היה יהודי-ערבי בדיוק כמו שברוך שפינוזה היה יהודי-פורטוגלי ומוזס מנדלסון יהודי-גרמני.

האם היו הצלבנים מיעוט אריסטוקראטי בארץ, כפי שההיסטוריונים הציונים טוענים בעקשנות? זה תלוי במי שמספר.

כאשר הגיעו ראשוני הצלבנים לארץ, רוב תושביה עדיין היו נוצרים, חברי כיתות דתיות מזרחיות. ואולם, הפולשים הקתוליים התייחסו אליהם כאל נחותים. ה"פוליינים", כפי שנקראו הנוצרים המקומיים, זכו ביחס של בוז והפליה. הם חשו שהם קרובים יותר לערבים מאשר ל"פראנקים" השנואים, ולא התאבלו כאשר אלה גורשו לבסוף מהארץ. רוב הנוצרים האלה התאסלמו במשך הזמן, והם אבותיהם של רבים מהפלסטינים המוסלמים של ימינו.

שיעור אחר שכדאי לנו ללמוד הוא שיש להתייחס ברצינות להגירה. בחברה הצלבנית הייתה תנועה מתמדת של באים והולכים. עכשיו מתנהל אצלנו ויכוח סוער על ההגירה. צעירים, רובם משכילים, לוקחים את משפחותיהם לברלין ולערים אחרות באירופה ובאמריקה. בכל שנה אנחנו בודקים בדאגה את המאזן: כמה יהודים נדחפו על-ידי האנטישמיות לישראל וכמה ישראלים נדחפו על-ידי המלחמות והקיצוניות הימנית לאירופה? לגבי הצלבנים, זאת הייתה טרגדיה.

אחת הסיבות לכך שהציונים דוחים מכל וכל את ההשוואה לצלבנים טמונה בסופם המר של אלה. אחרי שהייה של כ-200 שנה בארץ, עם הרבה עליות וירידות, נזרקו אחרוני הצלבנים לים פשוטו כמשמעו מהמזח של עכו. יצחק שמיר, אביו של יאיר הנ"ל, טבע את מטבע-הלשון "הים הוא אותו הים והערבים הם אותם הערבים".

כמובן, לצלבנים לא היו פצצות אטומיות וצוללות גרמניות.

כאשר אנשי דאע"ש וערבים אחרים משתמשים במילה "צלבנים", הם לא מתכוונים רק לפולשים בימי-הביניים. הם מתכוונים לכל הנוצרים באירופה ובאמריקה. כאשר הם מדברים על "ציונים", הם מתכוונים לכל הישראלים היהודים, ולעתים קרובות לכל היהודים בעולם.

אני מאמין שהצמדת שני המילים האלה זו לזו מסוכנת מאוד. איני פוחד מפני היכולות הצבאיות של דאע"ש, שהן זניחות, אלא מפני עוצמת הרעיונות שלהם. את אלה, שום מפציץ אמריקאי אינו יכול למחוק.

אין זמן. עלינו לנתק את עצמנו מהצלבנים, אלה של אז ואלה של היום. 132 שנים אחרי בוא המתיישבים הציונים הראשונים לארץ, הגיע הזמן שנגדיר את עצמנו כפי שאנחנו באמת: אומה חדשה שנולדה כאן בארץ, אומה השייכת למרחב הזה, שבניה בני-ברית טבעיים לכל תושבי המרחב הנאבקים על החרות והדמוקרטיה.

איסלאמיזציה ונאציפיקציה – ומה שביניהן

נכתב על ידי: אליקים העצני

בנאום הבכורה שלו, העלה ראש ממשלת שוודיה החדש את ההכרה בפלסטין ריבונית על ראש שמחתו. זאת, בשעה שארצו מתכרסמת מבפנים ע"י הגירה מוסלמית שהולכת וגואה, וממש באותו הזמן הוצא להורג אזרח בריטי שהרוצחת שלו, 'מדינת האסלאם', לא הסתירה שעריפת ראשו באה לבשר את עריפת ראשה של הציוויליזציה המערבית כולה.

האם בשוודיה לא יודעים כל זאת? האם לא רואים שם איך עריהם נכבשות ע"י תרבות זרה, עוינת וחורשת רע ותהליך דומה עובר על רוב ארצות אירופה? ומן הצד השני, האם אינם יודעים שבמוקד התבערה, במזרח התיכון, אין למערב כלום מלבד ישראל? המערב שפך נשק על המדינות הערביות הנחשבות "ידידות" או "מתונות", והתוצאות? מי מביניהן מוכנה ומסוגלת להעמיד התנגדות של ממש לגל הגואה של האסלאם המשיחי, הרצחני, שמכריז במפורש על כוונתו לכבוש את העולם, ולהשמיד את המערב? מצרים, שרק דיקטטורה צבאית חוצצת בינה לבין 'האחים המוסלמים"? סעודיה ונסיכויות המפרץ הרועדות כעלה נידף לפני האיאטולות של איראן? ירדן, שמלכה מתקשה לסמוך אפילו על המיעוט הבדווי, שגם הוא מחורר ע"י האסלאם הקיצוני?

גם שוודיה יודעת, שכל המדינות האלה נשענות כיום, בגלוי ובסתר, על ישראל. היא הסכר היחיד המסוגל לעצור את השיטפון, ובכך היא מגינה גם על כל המערב. לכאורה, בגלל כך אירופה שהשיטפון הזה לוחך בחופיה וגם פרץ לתוכה, היתה צריכה להיות הראשונה לעמוד לימין ישראל . איך להסביר, אם כן, את עוינותה לנו? את שליחת ה-NGO, העמותות הזרות, לחתור תחת השלטון הישראלי? את הזרמת סכומי העתק ל-'שלום עכשיו' ולעשרות ארגונים דומים לבלוש, להלשין, לפלג ולסכסך, ובסך הכל להחליש – מדינה החיונית להישרדותה ?

לשאלה הזאת יש רק תשובה אחת: שנאת היהודים ומדינתם, שבכוחה להאפיל על כל אינטרס. המלכים פרדיננד ואיזבלה ידעו, שגירוש היהודים יפגע אנושות בספרד, ובכל זאת היודו-פוביה הכריעה את הכף. עוד המן הרשע אמר "וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך", רצה לומר "בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי – חי!"

ב'יומן' של עיתון "מקור ראשון" מערב יום הכיפורים (3.10.14), תחת הכותרת 'קרלוס התאסלם', מתאר אמנון לורד על פי ספרו של ג'ושוע מורבצ'יק "להפוך את דוד לגלית – איך העולם פנה נגד ישראל" את ההשתלשלות, איך העולם השלים עם הטרור הערפאתי ואיך נוצר "שיתוף פעולה פייסני של מדינות מערב אירופה עם הטרור". ומה קרה לשמאל הקיצוני, שהמיר את המרקסיזם והפרולטריון הקדוש בקדושי מהפכה חדשים: עמים וקבוצות אתניות, ואימץ לו את האסלאם כמודל של גאולה פוליטית נעלה יותר ומוצלחת יותר מהמרקסיזם. הטרוריסט המפורסם 'קרלוס' התאסלם וגם האידיאולוג הקומוניסטי, מכחיש השואה, רוז'ה גארודי. בתו של צ'ה גווארה עלתה לרגל אל מנהיג החיזבאללה בלבנון וגם נועם חומסקי, אותו מכנה לורד "המופתי של השמאל העולמי", עלה לרגל לשם.

לכאורה, השידוך הזה בין המרקסיזם, שהכפירה במרכז הווייתו והדת אצלו "אופיום להמונים" לבין האסלאם הרדיקלי שהוא דת לוחמת, הוא בלתי אפשרי. אלא, נמצא מה שמגשר על פני הסתירה: שנאת היהודים. חמאס וחיזבאללה לא היו נחשבות בעולם, טוען לורד, אלולא שמו על הכוונת שלהם את ישראל ואת יהודי העולם.

קו ישר מתוח מהטרור הערפאתי שטבח ביהודים אל רחובות אירופה היום, הגועשים מרוב אהדה לחמאס.

שנאת ישראל היא שמאחדת בהפגנות משותפות את הימין הקיצוני הניאו-נאצי עם השמאל הקיצוני המרקסיסטי, ואת שניהם עם האסלאמיסטים הלוחמנים  –  שלושה הסותרים זה את זה, ורק שנאת היהודים מאחדת אותם.

את ההתנגדות הטבעית לחדירת גורם זר ומשתלט כמו האסלאם לתוך אירופה מנטרלת האנטישמיות, בתחפושת של ביקורת על מדינת ישראל או חמלה כלפי "סבל הפלסטינים".

ההמשך ידוע: הראשונים להיפגע הם כמובן היהודים, אבל מיד אחריהם באים כל השאר, כל אלה שאפשרו ועודדו את המשחית בראשית דרכו, בהשלותם את עצמם שלאחר שירווה מדם יהודי, ייתן להם מנוחה.

האסלאמיזציה של אירופה דומה כשתי טיפות דם – לנאציפיקציה של אירופה, בימים ההם. אסור להתעלם משיתוף הפעולה הנרחב של עמי אירופה עם הנאצים והנאציזם. מיליונים שרתו בצבא הגרמני ונרתמו למאמץ המלחמה הגרמני. אם לא כן, לא היתה גרמניה יכולה לעמוד נגד כל העולם כל כך הרבה שנים. ומה עשה אותם פופולרים, ולפחות נסבלים, בכל רחבי אירופה למרות התנשאותם הגזעית ורודנותם האכזרית ? חד-משמעית: שנאת היהודים. הגרמנים שחררו אותם מן הנוכחות היהודית השנואה וחילקו ביניהם את רכושם. אפילו הפולנים, שהתנגדו לנאצים וסבלו קשות מידיהם, לא רצו לוותר על ה'מתנה' הזאת, שנפטרו מן היהודים. כשניסו שרידיהם לשוב וגם לתבוע את רכושם, גורשו ואף נרצחו.

שש שנים, מ-1933 ועד 1939 עמלו הגרמנים לסלול מסילות לליבות העמים באמצעות רדיפת היהודים, עד שהיו מוכנים לכבוש את העולם. עד אז האמין העולם שמחנות הריכוז והרציחות היו מיועדות ליהודים בלבד. עם מלחמת העולם באה היקיצה המרה ועשרות מיליוני לא-יהודים שילמו בחייהם.

שתי התנועות, הנאציזם והאסלאם הלוחמני, מטרתן המוצהרת היא כיבוש העולם, ובימי הנאצים הן היו אכן בעלות ברית. שתיהן דהרו אל מטרתן על גבי אותו הסוס: שנאת היהודים, ושתיהן שופכות דמים, אך השבח לאל, הפעם הזאת ידי היהודים אינן ריקות ודמם אינו הפקר.

צריך להפנים כל זאת היטב כדי ללמוד להעריך ולהוקיר את מתנת העצמאות שזכינו בה

אליקים העצני

חדש וישן

נכתב על ידי: ציפי לידר

בשולי הכותרות:  ימ"מ  במבצע 'שובו  אחים' * התשובה  לאנטישמיות  עלייה * ראובן  ריבלין  האישה  שאיתו  * פוסקת  הלכה? * ולקינוח – שקל  חדש  ישן  מכירים?

***

יחידה מקצוענית

אחים', שבו חוסלו בהצלחה המחבלים שחטפו ורצחו שלושה נערים. ואכן נראה שהלקחים ממבצע נחשון הופקו ונלמדו כראוי, וההכשרה המבצעית והאמצעים הטכנולוגיים השתכללו ועלו כיתה. גם העובדה שיו"ש הוא בשליטה ישראלית, בניגוד לחטיפת שליט בעזה, סייעה להצלחת המבצע.

  מעֵבר להתמקצעות ורכישת המיומנויות המבצעיות של לוחמי הימ"מ, אין ספק שהשימוש במַחפר המיוחד, במקום הפריצה המסוכנת לבניין, כפי שהייתה במבצע נחשון, תרם אף הוא להצלחת המבצע. מה הפלא שיחידה זו ללוחמה בטרור נחשבת ליחידת ההשתלטות הטובה בישראל, וזוכה למוניטין בינלאומי כאחת מחמש היחידות הטובות בעולם.

  למוֹתר לציין את נחישותם הבלתי מתפשרת ומסירותם המופתית של הלוחמים, שהתנזרו מחיי משפחה למשך מספר חודשים במהלך המבצע, והקדישו, בקור רוח המתבקש,  את כל כולם למבצע ההירואי. כל הכבוד!

עושים   עלייה

   לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים על מימדי האנטישמיות וההתבוללות (העומדת על  80%) הגוברות באירופה, על היהודים  המטשטשים כל  סימן לזהות יהודית  וילדיהם לומדים בבתי ספר נוכרים ועוד.

  לאור זאת ראוי שהסוכנות היהודית תפעל לאלתר להגברת העלייה של יהודי התפוצות לארץ. גם אם המצב הביטחוני כאן מעורער, יש לזכור שאנו נמצאים בארץ יהודית, שעליה הובטחה שמירה מיוחדת מהקב"ה, וצה"ל עושה את המיטב להגן בעזרת השם על העם והמדינה. אין לנו ארץ אחרת כבר אמרנו?

בנעלי בית

   דומה כי בניגוד לדמותו והופעתו הממלכתית של ראובן ריבלין, רעייתו נחמה היא אישה בנעלי בית, המדברת בגובה העיניים כאחד האדם. עם זאת נראה שתכונה עממית זו, בניגוד לנשות הנשיאים פרס וקצב, שהנמיכו פרופיל ונותרו בצל, לא תפריע לה להיות האישה לצידו ושאיתו של בעלה גם במשכן הנשיא. העובדה שהיא רואה כמודל את נשות הנשיאים נבון, עיזר ויצמן והרצוג מוכיחה שהיא רוצה להיות דומיננטית, וכפי שהצהירה, פעילה ציבורית כמותן. כך נקבל זן מיוחד של אשת נשיא עממית וממלכתית כאחת.

  אולם מעֵבר לפן העממי שנחמה תוסיף לבית הנשיא, אין ספק כי בתוקף היותה הגברת הראשונה החולה במחלת הפיברוזיס, ומדברת עליה בגלוי ובהומור, היא  תשמש מודל ציבורי לחולים אחרים בכלל, ובמחלה זו בפרט, כיצד לא להתבייש במחלה, ובמחולל החמצן הצמוד, ולהתייחס אליהם בקלילות, בחיוך ובמבט משועשע, ובכך להקל על חיי החולים, מבלי לשקוע בדיכאון ובחוסר תפקוד. נהפוך הוא. נחמה היא ההוכחה שאפשר להיות שמחים ופעילים גם עם המכשיר המנשים, ואף להגיע לצד כס הנשיאוּת. כל הכבוד!

חדש וישן בתורה

  עם כל הכבוד למלכה פיוטרקובסקי, בקיאותה ברזי הגמרא אינה הופכת אותה לפוסקת הלכה. יתרה מכך, חז"ל מצביעים על כך שהעולם נברא על פי התורה, ולכן כל החידושים הטכנולוגיים והאירועים ההיסטוריים והחברתיים גלומים בה. אלה לא היו צריכים להמתין להופעתה על הבמה של ה'רבנית' כדי להוכיח את התאמת התורה לחיים המשתנים והרלוונטיות שלה גם לעידן המודרני. היטיבו לעשות זאת גדולי פוסקי ההלכה בדורנו ומכוני הלכה ומדע דוגמת 'צומת', מכון 'פועה' לפריון המשפחה ועוד.

  דומה שעל הומניותה של התורה המתחשבת באדם בכלל, ובאישה בפרט, שחייב הבעל לכבדה יותר מגופו, מיותר להכביר מילים. ומי שטוען אחרת, מצביע על בורותו בים ההלכה. בעל המסרב לתת גט לאשתו כופים אותו עד שיאמר 'רוצה אני'. ההלכה עושה כל מאמץ כדי להתיר עגונות. כידוע הרב עובדיה זצ"ל, בצד רבנים נוספים, פעלו רבות בנושא.

  נראה שפיוטרקובסקי כבר סימנה את תפיסותיה, בעיקר בנושאי פמיניזם ומשפחה, ולאחר שיָרתה אותן, שירטטה כביכול את עיגול ההלכה סביבן. מי התיר לה לימודי מתבגרים בחברה מעורבת, שהיא פתח לחטא? נכון היהדות, בניגוד לדתות אחרות, מתירה את קיום היצר, אך מעגנת אותו בגבולות ההלכה, כדי לקיים סדרי חברה מתוקנת.

  בניגוד להלכה, פיוטרקובסקי גם הופכת את גידול המשפחות הברוכות לחטא, בשעה שרובן מגדלות ילדים לתפארת בכיף, יותר מאשר משפחות העונות לסטטיסטיקה, בנות ילד וחצי וכלב. העיתונאית החרדית מלי גרין, אם לאחד עשר, כמשל לרבים אחרים. ובכלל, מדוע לא ללַמד אימהות דרכי התמודדות במשפחה, בדומה להתנהלות כלכלית נכונה, במקום להניא אותן מללדת?

  כך גם לא נכונה הכללתה לגבי המתנחלים (ובטאונם 'בשבע' ) כמתירים דם ערבי כביכול. ואחרון אחרון, לאישה מותר להניח תפילין ולומר קדיש, אך זאת בצניעות הראוייה ולא לשם הנפת דגל פמיניסטי.

מילה תנ"כית

  כדאי לדעת: המילה 'שקל' באנגלית אמנם נכתבת באות K, אך ראוי לזכור שהמילה היא עברית טהורה במקורה. תזכורת: "מחצית השקל" (פרשת כי תישא), שתרמו בני ישראל למשכן, ועל פיה נפקדו. מעֵבר לתרומה, השקל שימש אפוא גם מכשיר למניית מספר הנפשות במיפקד האוכלוסין של עם ישראל.

  מכאן השקל אוּמץ בימינו כשם מטבע ישראלי.

תחזית אסטרולוגית שבועית ( הורוסקופ) בין התאריכים 10 – 17 לחודש אוקטובר2014

אודי ברגר תמונה

 

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

טלה

שבוע טוב להימורים בכול נושא ועניין. התקררות האהבה ממשיכה להדאיג אתכם. סימנים להתאוששות כלכלית גורמת לכם לשמחה, אבל בדיוק כאשר אתם לא בטוחים שאתם רוצים להישאר, צפו ליותר יחס מכוון הממונים הישירים. הפתעה בנוגע לדמות מן העבר תכה בלב המתגעגע. העבודה החדשה באופק או שכבר התקבלה. הרגשות נתונים לשיפור הקשרים הרומנטיים. שיפור במצב הבריאותי של דמות חשובה ויקרה. חפשו תשובות לשאלות בתחום הזוגי- פנו אלי לייעוץ מקצועי בנוגע לרוב שטחי החיים .

שור

לקראת חג הסוכות התרגשתם מכול שביב של תקווה בתחום הקריירה, כי הצרכים והצפיות שלכם גבוהות מתמיד. מומלץ לכם שלא להיסחף לאשליות ביחס לעבודה הנוספת, או לקידום קרוב בתחום התעסוקה. כספים המגיעים לכם ישחררו לחצים ישנים. המשפחה מתנגדת לכעסים הפנימיים שלכם כלפי מישהו קרוב. דמות מסוימת מתחום הקריירה עוצרת אתכם מלהתקדם. הבדידות שלכם מעיקה יותר מתמיד. אתם נותנים מעצמכם הרבה יותר מאשר מקבלים, ושוב מרגישים כמנוצלים וכמקופחים.

תאומים

הימורים ובורסה: על אף שאתם הכי לא מוצלחים בהימורים…השבוע הוא שלכם. קחו פסק זמן בנוגע להשקעות בתחום הבית. שמרו מרחק מכול תחום הדורש סיכון- לטווח הארוך. משהו טוב יקרה לאחר סוף השבוע הקרוב בתחום הקריירה. הרווקים או והפנויים יפנו לחפש את אהבתם. הנשואים מרגישים כתקועים בסבך רגשות ובבלבול. החשדות שלכם לגבי כנות האחרים כלפיכם, מרקיעים למפלסים מרירים וקשים. הקריירה תקועה. אתם מחפשים עבודה וכול שאתם עושים משתבש. הזמן לפנות לייעוץ אישי בכול שטחי החיים.

סרטן

שמרו על איזון נפשי, למרות שאתם לא מאמינים שיהיה…טוב. ניסיתם הכול על מנת לשפר את הזוגיות ולא הצלחתם. פנו לייעוץ ולכאלה שיכולים לכוון אתכם להחלטות נכונות. השבוע אתם רוצים לשנות את גורלכם בתחום העבודה. זכרו שלא כדאי לעזוב מקום עבודה לפני שמוצאים אחרת. לא לפחד מצעדים הדורשים אומץ לב. עדיף להסתכל על העתיד בעיניים פקוחות. אתם מרגישים צורך עז להוכיח שאפשר לאהוב גם באוהל, בדרך של הבנה ורומנטיקה אל נדמה שאף אחד… לא מקשיב.

אריה

 העוסקים בתחומי לימוד ייהנו מכושר ריכוז ומהצלחה. הזמן לחתום חוזים. ההחלטה לצאת ולנצל את מזג האוויר טובה – הוציאו אותה אל הפועל בסוף השבוע. הפתעות בלתי צפויות ביחס לתחום הקריירה. רגעים יפים בחברת בן/ת הזוג. אחרי החגים…תמצאו שעליתם על דרך המלך בנוגע לתעסוקה. שמרו על בריאותכם ממקומות לחים, או ממצבי רוח משתנים. הזדמנות לאוורר דברים שהיו לכם 'בבטן' מבלי שהדבר ייתפס כמאיים או כהכרזת מלחמה. לחצים וביקורת מן הסובבים אתכם,  גורמים לכם לצאת מן הכלים.

בתולה

קשה לכם להתמודד עם הצד התעסוקתי. דרכים רבות מוצעות לכם במישור הרומנטי, אך אתם נעולים על דמות שלא יוצאת לכם מהראש. אתם חשים כי אתם חייבים לשתף . רגעים יפים בחברת האוהבים אתכם באמת. החברים יתמכו בנוגע לסידורים חשובים. זה הזמן להשתחרר מפחדים, לצאת ולשאול מה יעלה בגורלכם. זכרו שזה לא נוגד את הדת. העניינים מסתבכים סביב כספים. צאו אל הטבע ורעננו תכניות ישנות, על מנת לשוב, אל מסלול הגשמתן. צלצלו אלי לייעוץ מקצועי.

מאזניים

צפו להפתעה בתחום הרומנטי. הנשואים צפויים לגישור על פעריי דעות. הסכמים ישנים בנוגע לעבודה או לחתימת חוזים יתממשו בקרוב. בקרוב נסיעה המשלבת: בילוי, מידע, למידה , חברים, משפחה או עסקים. הזמן לחפש את החברים הישנים ובני משפחה שאולי שכחתם מאחור. אתם מוכרחים לפעול בהשתדלות שניתנה לכם על ידי צו שמים. הזמן לעשות משהו ביחס לצד המקצועי. פיתויים רומנטיים… ימשכו אתכם. אנשים הבאים לעזרתכם במישור הרומנטי והזוגי, נתקלים בעיקשות ליבכם שלא לשכוח את שעוללו לכם.

עקרב

אתם עסוקים לקראת אירוע חשוב כלשהו. הדאגה שלכם היא סביב הילדים ולקשור אליהם במישרין או בעקיפין. על מנת ליישב סכסוך מתמשך עליכם לפנות לייעוץ בדחיפות. הטרדה כלשהי הקשורה לחברים או למשפחה תיפול על כתפיכם. אירוע חשוב מלחיץ ויתכן שתשקלו שלא לקחת חלק בו. שפרו את בריאותכם הנפשית. הלחצים באים בגלל דמויות שונות בתוך המשפחה. תוציאו את הכאב החוצה. כספים המגיעים לכם ממקורות אנוש משפחתיים, מתעכבים, ועלולים להרעיל לכם את הנאות החג והיום.

קשת

אתם נלחמים על זכותכם לדבר ולהביע את שעל ליבכם. קחו את הזמן בנוגע לקנייה או להשכרת דירה- זה הזמן לחשוב על רכישה- יותר מאשר על השכרה. בריאות המשפחה תדאיג אתכם. שמרו על מקום העבודה הנוכחי, זה לא הזמן לעזוב לטובת מקום אחר. מי שלא מצא עבודה ימצא אותה בעזרת אנשים הרוצים בטובתו. חפשו גם באינטרנט ובעיתונים. שמרו מרחק מהתערבות בין מסוכסכים, כיוון שאתם עלולים למצוא את עצמכם במצבים לא נעימים. צלצלו אלי לייעוץ אישי.

גדי

 אווירת חג,  אך למרות זאת…התותחים יופנו למגזר העבודה והבריאות, שם תנחלו הצלחה מרשימה, זאת ולאחר שצעדתם במקום הרבה זמן. סידורים אחרונים לגבי רכוש משפחתי יוצרים חיכוכים מיותרים. יתכנו גישושים אחרונים לגבי קידום הנוגע לכם אישית. בריאות בן/ת משפחה קרוב/ה עדין מדאיגה אתכם וגוזלת את מרבית הזמן- בקרוב שיפור. כעסים מופנים לאחד מבני המשפחה בנוגע להשתמטות מחלקו בנטל הכללי. הזמן להילחם על זכותכם בתוך התא המשפחתי- פנו אלי לייעוץ, על מנת לדעת מתי הזמן לכך.

דלי

אתם מאוד חשדנים ורבים עם כול העולם. תנו צ'אנס לחברים הרוצים בטובתכם. הקידום בעבודה- לאלה שעובדים- יגיע בקרוב. אלה שלא עובדים יצפו להזדמנות למצוא את מבוקשם, במהלך הימים הבאים. בריאותכם מתייצבת. תכננו חופשה קטנה עם הדמות אותה אתם הכי אוהבים. הזמן ללכד את המשפחה מחדש. אתם צריכים לדעת איך עושים זאת ומתי. השינויים הרגשיים והבריאותיים האחרונים בנוגע לדמות יקרה, תעיק על מצפונכם. ידידים משותפים יכנסו לחייכם בעוצמה הרבה יותר קרובה. פנו אלי לייעוץ טלפוני.

 דגים

קשר מן העבר יצוף ויעלה. רגשות כלפי חבר/ים יגרמו לכם להושיט עזרה. סוף שבוע סוער בנוגע לצד שבינו לבינה. חובות יפסיקו לאיים עליכם, אתם הולכים לקבל סכום כסף שיחלץ אתכם. חפשו באמצעי התקשורת לגבי מקום עבודה נוסף או אחר. מי שלא התקדם בשטח הרומנטי חייב לנסות לקדם זאת בשבועיים הבאים. זהירות: יש מי שעלול לקרוא המחשבות שלכם ולנצלן לטובתו האישית. נצלו את המצב הכוכבי הטוב, לפעולה- במיוחד בתחום החברתי. הזמן לפנות לייעוץ אישי אסטרולוגי.

להלן הקישור לאתר של האסטרולוג אודי ברגר

http://www.astrologia.co.il

הקפאה שקטה

נכתב על ידי: אליקים העצני

בפרוס השנה החדשה ראוי לעסוק בנושא החשוב מכל –  מפעל ההתנחלות, וזאת מפני שגורלו הוא שיכריע את עתידה של מדינת ישראל מכל בחינה שהיא, ולא רק ביטחונית. כי מה, למשל, יישאר ממהותה הרוחנית של המדינה היהודית, לאחר שבמו ידיה תעקור מתוכה את ליבה ואת בירתה ותהפוך מאות אלפים מבניה ומבנותיה לפליטים בארצם? ואיזו כלכלה תוכל לפרוח בגדם הקטוע שיישאר בידי היהודים – "גבולות אושוויץ" מבחינה ביטחונית, עם קרוע בתוכו, התיישבות מנותצת לרסיסים? ומה בדבר עמוד התווך השני של המפעל הציוני, העלייה? מי ירצה לחיות בנתניה, פתח תקווה או ירושלים שתהיינה  במרחק של דקות מגבול האסלאם המטורף?

אסור לתת לזה לקרות, ואמצעי ההגנה הטוב ביותר היא ההתיישבות עצמה, חיזוקה והגדלתה למימדים שיהפכו את החרבתה לבלתי אפשרית. מדוע השמאל הקיצוני מצדד בהכללת "הגושים" במדינה? מפני שהם גדולים, לא ברי פינוי. מיליון יהודים ביו'ש היו מביאים את הוויכוח המר על "עתיד השטחים" לידי סיום. ההתיישבות נתונה עכשיו בצרה גדולה, ואנחנו נרדמנו בשמירה. רוב המאזינים בוודאי ישמעו עכשיו לראשונה, שכבר כחצי שנה גזירת הקפאה רובצת על מפעל ההתיישבות, בהוראה ישירה של ראש הממשלה.

אחת הסיבות לשאננות היא טעות אופטית. לכאורה, בהרבה יישובים העיניים רואות בנייה, לפעמים אפילו ערה, אבל זו שמחה קצרת ימים. בונים, היכן שיש תכניות ישנות, מאושרות. בונים, היכן שאין צורך במכרזים. על כל תכנון מכאן ולהבא, על כל מכרז – הטיל נתניהו הקפאה גמורה. אפילו תכנית הבנייה בבית אל תמורת פינוי בנייני האולפנה – מוקפאת.

אני מצטט מגיליון חודש מאי של ביטאון תנועת ההתיישבות 'אמנה':

"למרות קריסת המו"מ המדיני ולמרות שהרשות הפלסטינית חברה להנהגת החמאס בעזה, הורה ראש הממשלה אישית להקפיא את כל הליכי התכנון והבנייה ברחבי יו"ש, כך מגלים ראשי ההתיישבות. מהמידע עולה, כי בשלושה החודשים האחרונים (6 חודשים עד היום, הוספה שלי) מתנהל.. עוצר תכנון חמור ביותר. בהנחיה ישירה של ראש הממשלה ואנשיו, מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, הגוף הדן בתוכניות בנייה ביהודה ושומרון, אינה מתכנסת כלל. אין ישיבות תכנון, אין אישור מכרזים לשיווק. הקפאה לכל דבר ועניין ללא הגבלת זמן. הקפאה כזאת מעולם לא היתה, אפילו לא בממשלות השמאל…"

להלן בכתבה נאמר שמדובר גם ביישובים וותיקים בני עשרות שנים, ונתניהו אינו מאפשר לבנות בהם אפילו מבני ציבור וגני ילדים. בו-זמנית, מכונת ההרס עובדת ללא הפסקה, וכעת נשקפת סכנת הריסה וחיסול גמור ליישוב שלם – גבעת אסף.

לשרים ולח"כים במחנה הלאומי שלחו יו"ר מועצת יש"ע ומזכ"ל 'אמנה' עוד בחודש מאי מכתב בנדון, בו נאמר בין היתר:

"מדובר בהקפאה מן החמורות שידענו. אמנם זו הקפאה שקטה ללא צווים ופקחים, אך משמעותה פגיעה קרדינאלית ביכולת ההתפתחות הטבעית של ירושלים, הערים והיישובים ביהודה ושומרון, ויצירת מאזן הגירה שלילי. לדור השני והשלישי בהתיישבות אין אופק לבניית בית במקום בו נולד וגדל. חמורה שבעתיים העובדה, שהקפאה זו נעשתה ללא דיון רציני בממשלה או בכנסת…"

כותבי המכתב תמהים על עיתוי הגזירה הזאת, כשהרשות הפלסטינית החלה לשתף פעולה עם ארגון הטרור חמאס. מאז נשלח המכתב חלפו כ-3 חודשים, וב'יומן' של העיתון 'מקור ראשון' מן ה-24.9.14 אנחנו מתעדכנים ע"י חגי סגל:

"…כל מכרזי הבנייה בגושי ההתיישבות מעבר לקו הירוק תקועים עמוק בצנרת הממשלתית, ולא מטעמי בירוקרטיה. הדרג המדיני מסרב לשחרר מכרזי בנייה אפילו בירושלים…לפני חצי שנה התירוץ היה ג'ון קרי, עכשיו הוא ויליאם שאבאס… פגשתי במקרה את ראש עירית מעלה אדומים, בני כשריאל. מה קורה עם E1 , שאלתי. כשריאל שחרר חיוך עצוב מאוד. בנייה בE-1 …מצטיירת היום כחלום בלתי אפשרי."

סגל מתנבא שההקפאה ביו"ש תצוף על פני השטח אחרי החגים, ואולי אף תחולל משבר ממשלתי, ומזכיר שערורייה אנטי-לאומית נוספת באחריות נתניהו – גניזת דו"ח אדמונד לוי. בשעתו אמרו, שהיועץ המשפטי לממשלה מתנגד לאימוץ הדו"ח ע"י הממשלה בגלל קירבת הבחירות. התירוץ הזה מת מזמן, ועדיין המסמך הזה, שיש בו כדי לחלץ את ההתיישבות מציפורני המנהל האזרחי, מוקפא בפקודת ראש הממשלה.

מה שמחמיר את התמונה עוד יותר הוא הרקע המדיני שעליו מתרחשת ההקפאה הזאת. הלא מימי הקמת המדינה לא היה מצב לאומי ובינלאומי נוח יותר לישראל: לראשונה, שום צבא ערבי סדיר אינו מאיים עלינו. עברנו מלחמה שראש הממשלה טוען בצדק, כי יצאנו ממנה בניצחון. מדינות ערב, חלקן התפרקו והאחרות זקוקות לעזרתנו, הגלויה והסמויה. א נ ח נ ו מספקים למצרים ולירדנים גז, ולירדנים גם מים. אנו בדרך לעצמאות אנרגטית. האיום הישן בלחץ כלכלי אמריקני פג, הסיוע שלהם אינו עולה על 1% מן התוצר שלנו. כלכלת ישראל איתנה, ויש לנו הישגים טכנולוגים – צבאיים ואזרחיים – המעוררים השתאות בעולם. והעיקר: "תהליך השלום" מת, ואפילו אובמה התייאש מלהחיותו.

אם במצב חלומי כזה מדינת ישראל אינה חופשית לבנות בית בירושלים או גן ילדים בעופרה, משהו מדאיג מאוד קורה אצל ראש הממשלה ובמפלגתו. היכן כל השרים והחכי'ם של הליכוד שנשבעו אמונים לארץ ישראל? והיכן מפלגת "הבית היהודי" – לדאוג לבתים יהודים בלב ליבה של הארץ?

שנה טובה, גמר חתימה טובה

אליקים העצני

צו השעה

 

נכתב על ידי: ציפי לידר  

 

בשולי הכותרות: חננאל  עראמי המנוח לא  לבד  * יבול  יתר  של  תפוחי  אדמה –  לגמ"ח  ולא  לפח *  ביבי  בשחקים  – מפגן של טריפה  * נעליו  הגדולות  של  מרן  * ולקינוח  תוכי  דוס

 

                          ***     

די לטיוח

  חננאל עראמי הי"ד הוּכר כנפגע טרור, לאחר מאמצים מרובים שהפעילה המשפחה כדי לשנות את הנחת המשטרה השגוייה שמדובר בתאונת עבודה.

  למרבה הצער חננאל לא לבד. כזכור גם יוסי פלמור ובנו הפעוט יונתן ז"ל נהרגו לפני שנים אחדות בריכבם מפגיעת אבן פלסטינית, ואף שכל הממצאים בשטח הצביעו על כך, המשטרה בהתחלה התעקשה שמדובר בתאונת דרכים.

אי אפשר להתעלם גם ממסע הווייה- דה- לרוזה הממושך, שעברה משפחתו של הרב משה טלבי ז"ל, שלאורך כל הדרך המשטרה דבקה בהנחתה שהאיש התאבד. בסופו של דבר רק לאחרונה קיבלה המשטרה את טענת המשפחה, שמדובר בפיגוע לאומני.

  אין ספק שנוח למשטרה להתנער מאחריות למחדליה ולאוזלת ידה בטיפול בטרור, ולהצביע על נסיבות הריגה שאינן תלויות בה, אלא בגורם אנושי. אולם הגיעה השעה שהמשטרה תלמד ממקרים אלה שטיוח לא יעזור וכי עליה להגביר את מאמציה במיגור הטרור. ובא לציון גואל.

 

בל תשחית

  לאחרונה פורסם שהחקלאים ישמידו 8000 טונות תפוחי אדמה בעקבות גידולי שיא בארץ, והצפת השוק המקומי ביבול, העלולים להביא לירידת מחירים.

  לשפשף את העיניים ולא להאמין. האם זה קורה במדינת ישראל, שֶבָּה למרבה הצער יש נזקקים רבים? מדוע לא לתרום כמות אדירה זו לבתי תמחוי ולעניים, במקום להשליכם לפח ולעבור בזדון על 'בל תשחית'? איפה הלב היהודי הרחום ועם ישראל הוולונטרי? האם התמיכה בנזקקים פוסחת על המגזר החקלאי?

 

ביבי אחר

 

  ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרבה להתהדר בנאומיו בציטוטים ממקורות היהדות, בביטוי 'בעזרת השם' ובשיעורי התנ"ך שהוא מנהיג בביתו. אך דומה שכל זה היה כלֹא היה בעת שבביקור ממלכתי בארה"ב, במפגן נוכחות מול הקהילה היהודית, האזרח מספר אחת של המדינה סועד במסעדת 'דבר אחר' לאוכלי חזיר. תמונה אחת חזקה יותר מאלף מילים כבר אמרנו?

  לא סוד הוא שהחזיר הפך בתולדות עם ישראל לסמל אנטי לאומי, לא פחות מאשר לסמל אנטי דתי. המדינאי והסופר ברל כצנלסון, ממפא"י  ההיסטורית, שאין לחשוד בו בדתיותו, כתב מינשר בגנות אכילת החזיר והסחר בו. האם זה הסמל היהודי שמביא ראש ממשלתנו לתפוצות? די לבושה.

 

הרב והחכם

  דומה כי להיכנס לנעליו הגדולות של הרב עובדיה יוסף זוהי משימה בלתי אפשרית. זאת לא משום קטנותו, חלילה, של העומד מולו, אלא משום גדלותו של הרב. הרב היה שילוב של ענק בתורה, תלמוד מהלֵך על שתיים, עם מנהיגוּת, כריזמה עם עממיות, ענווה בצד גאונוּת פנומנלית, כמו גם הקפדה על חוּדה של הלכה בצד פתיחוּת ליברלית. השפעתו הציבורית והפוליטית חרגה הרבה מעֵבר להנהגה הרוחנית של ש"ס, וחבקה גם דיפלומטיה בינלאומית, אף אחרי כהונתו כרב ראשי לישראל. מה הפלא ששמוּר לו מקום של כבוד בפנתיאון הלאומי. ביטוי סמלי לכך ניתן עם השקת בול לזכרו לציון שנה לפטירתו.

  אין ספק שחכם שלום, כפי שמכונֶה הרב שלום כהן, מנהיגה הנוכחי של תנועת ש"ס, שינק מתורתו של מרן, כשמו כן הוא. תלמיד חכם שדבק בתורה מינקותו ועד שיבתו, ושנים רבות מרביץ תורתו לתלמידיו בישיבת 'פורת יוסף'. בצד דבקותו בתורה הוא מצטיין במאפיינים אחרים של 'חכם', המשתקפים בענוותו ופשטותו. הוא איש תורה ופחות דמות של מנהיג ציבור. דומה כי גם בהשקפותיו הוא קיצוני יותר ממרן.

  עם זאת באשר לסערה הציבורית שעורר בהצהרתו על התנגדותו למכללות החרדיות לנשים ראוי להבהיר, כי הוא היה בעצה אחת עם מרן בעד פתיחת המכללות. התנגדותו נבעה משמועות שהגיעו לאוזניו על מכללות, שלא עמדו בתקנים ההלכתיים המחמירים שנקבעו, והשפיעו לרעה על התלמידות ומשפחותיהן.

תוכי דוס

  מה הקשר בין תוכי לחזרה בתשובה? תשמעו סיפור שקרה, ברוּח ימים אלה, על פי ספרו של הסופר עודד מזרחי "אור חוזר 2".

  תוכידס מכירים? זה היה השם שנתנה משפחת יעקובי מאור יהודה לתוכי שגידלה בביתה. יום אחד המשפחה חזרה בתשובה ולאוצר המילים של התוכי החקיין נוספו אפוא מילים יהודיות דוגמת 'בעזרת ה" ו'שבת שלום'.

  פעם אחת התוכי, שעף מהחצר, לא מצא את דרכו חזרה לבית, ונחת במגרש משחקים. בסופו של דבר הוא התגלגל לידיו של חובב תוכים באזור, ששמו ישראל אדמון. בני המשפחה התפעלו מאוד מיופיו של התוכי ומדיבורו. כשחזר ומלמל 'תוכידס' הם הבינו שזה שמו. אולם למרבה הפלא היה זה תוכי יהודי, שלא חדל לקרקר 'בעזרת ה', ומדי יום ששי שיגר מפיו ברכת 'שבת שלום' חמה לחלל האוויר. בעקבות זאת שינתה המשפחה את שמו ל'תוכי דוס'.

  אולם בכך לא תם הסיפור. האישה הופנטה מיהדותו של התוכי וחזרה אף היא בתשובה עם משפחתה. ומי היה המדריך המקָרב? ניחשתם נכון. היה זה לא אחר ממיודענו אלדד יעקובי, בן עירו ,שאיבד את התוכי. וכך לאחר שמילא את שליחותו בקירוב ליהדות של משפחת אדמון, חזר התוכי בשלום לביתו האבוד.

גמר חתימה טובה!

שני נאומים

נכתב על ידי: אורי אבנרי

לו יכולתי לבחור בין שני המתגוששים המילוליים, הייתי מעדיף את אבו-מאזן כנציג ישראל ואת נתניהו כנציג הצד שממול.

אבן-מאזן עמד כמעט ללא תנועה וקרא את נאומו (בערבית), כשהוא מקרין סמכותיות, יושר וכבוד שקט. בלי גימיקים.

נתניהו השתמש בכל הטריקים והשטיקים שלומדים בקורס לנאום. הוא סובב את הראש ימינה ושמאלה, פשט את זרועותיו, הרים והוריד את קולו באורח דרמטי. באמצע שלף את העזר החזותי ההכרחי. בפעם שעברה זה היה הציור הילדותי של הפצצה האיראנית המדומיינת, הפעם זה היה תצלום של ילדים פלסטיניים המשחקים ליד משגר-טילים בעזה.

(נתניהו סחב איתו לאמריקה מלאי של תצלומים להצגה – עריפת הראשים של דאע"ש וכדומה – כמו סוכן-מכירות שגורר דוגמאות.

הכול היה קצת יותר מדי חלק, יותר מדי מצוחצח. כמו משווק-הרהיטים שהוא היה בעבר.

שני הנאומים נישאו בעצרת הכללית של האו"ם. אבו-מאזן דיבר לפני שבועיים, נתניהו דיבר השבוע. הוא איחר בגלל החגים – כמו אדם המגיע למסיבה אחרי שרוב האורחים כבר עזבו.

האולם היה ריק למחצה. הקהל הדליל היה מורכב מדיפלומטים צוערים, שנשלחו להפגין נוכחות כדי לייצג את ארצותיהם. נראה היה שהם היו משועממים עד מוות.

את מחיאות-הכפיים סיפקו המשלחת הישראלית המנופחת באולם והעסקנים הציוניים שמילאו את היציעים, בהנהגת מלך-הקזינו שלדון אדלסון. (אחרי הנאום לקח אדלסון את נתניהו למסעדת-פאר לא-כשרה. המשטרה חסמה את הרחובות לשם. אדלסון מתח ביקורת פומבית על נאומו של נתניהו, שנראה לו מתון מדי.)

האם זה היה חשוב? לגמרי לא. אין נואמים בעצרת האו"ם כדי לשכנע את חבריה. מדברים שם אל קהל הבית. כך עשה נתניהו, וכך עשה גם אבו-מאזן.

במסורת של הגטו היהודי קיימת דמות השתדלן היהודי, המגן על קהילתו בחצר השליט הגוי. בנאומיו השנתיים בעצרת האו"ם מנסה נתניהו לחקות דמות זו.

בנאום של אבו-מאזן הייתה סתירה בין הצורה והתוכן: נאום מתון מאוד בלבוש שפה חריפה מאוד.

ברור היה שהנאום מופנה אל הקהל הפלסטיני, הרותח עדיין מזעם על ההרג וההרס במלחמת עזה. לכן השתמש אבו-מאזן במילים קיצוניות – כל-כך קיצוניות שסיכנו את מטרתו לקדם את השלום. הוא השתמש במילים "רצח-עם" (ג'נוסייד) – לא פעם, כי אם שלוש פעמים. הייתה זאת מתנה למכונת-התעמולה של נתניהו, שהכתירה אותו בשם "נאום רצח-העם".

במהלך מלחמת-עזה נהרגו יותר מ-2000 פלסטינים, רובם אזרחים, רבים מהם ילדים, בהפצצות מהאוויר, מהיבשה ומהים. זה היה אכזרי, אפילו זוועתי, אבל זה לא היה רצח-עם. רצח-עם הוא עניין של מאות-אלפי קרבנות, של מיליונים. אושוויץ, ארמניה, רואנדה, קמבודיה.

אבו-מאזן היה גם חד-צדדי לגמרי. בנאום לא היה זכר לחמאס, לטילים ולמנהרות-ההתקפה. המלחמה הייתה כולה עניין ישראלי: הם תקפו, הם הרגו, הם ביצעו רצח-עם. זה התאים למנהיג שהיה צריך להגן על עצמו נגד הטענה שהוא חלש מדי. אבל זה לא תרם לשלום.

כשמסירים את השפה החריפה ואת המילים הקשות, מתגלה נאום מתון מאוד, ככל שניתן במצב הנוכחי. בשיאו הציע אבו-מאזן הצעת-שלום, שהייתה זהה להצעה שהציג יאסר ערפאת מלכתחילה. ההצעה זהה גם עם יוזמת-השלום הערבית.

הוא דבק בפיתרון-שתי-המדינות: מדינת פלסטין שבירתה מזרח ירושלים "לצד מדינת ישראל", גבולות 1967, ו"פיתרון מוסכם למצוקת הפליטים הפלסטיניים" (כלומר: מוסכם עם ישראל, כלומר: למעשה אין שיבה.) הוא גם הזכיר את יוזמת-השלום הערבית. שום מנהיג פלסטיני אינו יכול לדרוש פחות מזה.

הוא גם דרש "לוח-זמנים מפורש", כדי למנוע את החיזיון של משא-ומתן מתמשך שאין לו סוף.

על כך הואשם אבו-מאזן על-ידי נתניהו כהתגלמות הרשע, השותף של חמאס, שהוא שווה לדאע"ש, שהוא היורש של היטלר, שהתגלמותו הנוכחית היא איראן. כולם אותו הדבר.

אני מכיר את אבו-מאזן זה 32 שנה. הוא לא נכח בפגישתי הראשונה עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה, אך כאשר פגשתי את ערפאת כעבור חצי שנה בתוניס בינואר 1983, הוא היה שם. הוא כיהן כראש הדסק הישראלי במטה אש"ף, והשתתף בכל הפגישות שלי עם ערפאת בתוניס. מאז שיבת אש"ף לפלסטין, פגשתי אותו מעת לעת.

הוא נולד ב-1935 בצפת, שבה גדלה גם אשתי רחל. בפגישותינו העלו השניים זיכרונות-ילדות מצפת ותהו האם אבו-מאזן הילד קיבל אי-פעם טיפול אצל אביה של רחל, שהיה רופא-ילדים.

יש הבדל מובהק בין אישיותם של אבו-עמר (ערפאת) ואבן-מאזן. ערפאת היה ראוותני ומוחצן. אבו-מאזן מכונס בעצמו ומופנם. ערפאת קיבל החלטות במהירות הברק, אבו-מאזן שקול וזהיר. ערפאת היה חם ביחסי-אנוש, חובב מחוות, והעדיף תמיד את המגע האנושי (פשוטו כמשמעו). אבן-מאזן קריר ובלתי-אישי. ערפאת עורר אהבה, אבו-מאזן מעורר כבוד.

אך מבחינה פוליטית אין כמעט הבדל. ערפאת לא היה קיצוני כפי שנראה, אבו-מאזן אינו מתון כפי שנדמה. תנאי-השלום שלהם זהים. אלה הם התנאים המינימאליים שמנהיג פלסטיני – או מנהיג ערבי בכלל – יכול להסכים להם.

אפשר לנהל משא-ומתן של חודשים על הפרטים – כמו, לדוגמה, המיקום המדויק של הגבולות, חילופי שטחים, ההתנחלויות, המספר הסמלי של פליטים שיורשו לחזור, סידורי ביטחון, שחרור אסירים, חלוקת המים, ועוד.

אך התנאים הבסיסיים של הפלסטינים אינם ניתנים לשינוי. קח אותם או עזוב אותם.

נתניהו רוצה לעזוב אותם.

אם עוזבים אותם, מה נשאר?

נשאר הסטטוס-קוו, המצב הקיים. העמדה הציונית הקלאסית: אין עם פלסטיני. לא תהיה מדינה פלסטינית. אלוהים – אם הוא קיים ואם לא – הבטיח לנו את כל הארץ (כולל ירדן).

אך בעולם של ימינו אי-אפשר להגיד את הדברים האלה בפה מלא. יש למצוא גימיק מילולי כדי לעקוף אותם.

בתום מלחמת-עזה האחרונה הבטיח נתניהו "אופק מדיני חדש". המבקרים מיהרו לציין שהאופק הוא דבר הנסוג ככל שמתקדמים לקראתו. לא חשוב.

אז מהו האופק החדש? נתניהו ויועציו שברו להם את הראש, ובסוף העלו את "הפיתרון האזורי".

"הפיתרון האזורי" הוא אופנה חדשה, שהתחילה להתפשט לפני מספר חודשים. אחד מדובריו הוא דדי צוקר, ממייסדי "שלום עכשיו" וח"כ לשעבר מטעם מרצ. כפי שהסביר ב"הארץ": מאמץ השלום הישראלי-פלסטיני מת. עלינו לאמץ לעצמנו אסטרטגיה חדשה, והיא "הפיתרון האזורי". במקום להתדיין עם הפלסטינים, עלינו לנהל משא-ומתן עם כל העולם הערבי ולעשות שלום עם מנהיגיו.

בוקר טוב, דדי. כאשר העלינו, ידידיי ואני, בפעם הראשונה את "פיתרון שתי המדינות" באביב 1949, הצענו את הקמתה המיידית של מדינת פלסטין, ויחד איתה "איחוד שמי", שיכלול את ישראל, פלסטין, כל המדינות הערביות, ואולי גם את תורכיה ואיראן. מאז חזרתי על כך פעמים אין-ספור. כאשר יורש-העצר (דאז) של סעודיה העלה את הצעת-השלום הערבית, קראנו לקבלה לאלתר.

אין שום סתירה בין הפיתרון הישראלי-הפלסטיני ופיתרון ישראלי-כל-ערבי. הם אותו הדבר. הליגה הערבית לא תעשה שלום בלי הסכמת המנהיגות הפלסטינית, ושום מנהיגות פלסטינית לא תעשה שלום בלי גיבוי הליגה הערבית. (ציינתי זאת במאמר שפורסם ב"הארץ" ביום נאומו של נתניהו.)

לפני זמן-מה נפוץ הרעיון ה"חדש" הזה בישראל. הוקמה עמותה, הוצא כסף על הסברה. שמאלנים בעלי כוונות טובות הצטרפו. מכיוון שלא נולדתי אתמול, תמהתי.

והנה בא נתניהו בעצרת הכללית ומציע את אותו הדבר בדיוק. הללויה! הנה הפיתרון! הפיתרון ה"אזורי"! אין עוד צורך לדבר עם הפלסטינים הרשעים. אנחנו יכולים לדבר עם המנהיגים הערביים ה"מתונים".

אי-אפשר להטריח את נתניהו בפרטים. על איזה תנאים הוא חושב? מה הפיתרון לפלסטין? אין להטריד אנשים גדולים בפרטים קטנים כאלה.

כל העניין מגוחך, כמובן. גם עכשיו, אחרי שמדינות ערביות אחדות הצטרפו לקואליציה האמריקאית נגד דאע"ש, אף אחת מהן אינה רוצה להיראות בחברה ישראל. ארצות-הברית ביקשה את ממשלתנו, בצורה שקטה ודיסקרטית, להישאר בבקשה בחוץ.

נתניהו מזדרז תמיד לנצל את התנאים המשתנים למען עמדתו, שאינה משתנה לעולם.

העניין הלוהט האחרון הוא דאע"ש (הקוראת לעצמו עכשיו "המדינה האסלאמית"). העולם מתפלץ למראה הזוועות שהוא מבצע. הכול מגנים אותן.

על כן קושר נתניהו את כולם לדאע"ש: את חמאס, את אבו-מאזן, את איראן. כולם דאע"ש.

בשיעורים ללוגיקה לומדים על אינויט (אסקימוסי) המגיע בפעם הראשונה לעיר ורואה זכוכית. הוא מכניס אותה לפיו ומתחיל ללעוס. ההיגיון שלו: הקרח שקוף. הזכוכית שקופה. את הקרח אפשר ללעוס. על כן אפשר גם ללעוס זכוכית.

לפי היגיון זה: דאע"ש הוא אסלאמי. דאע"ש שואף לח'ליפאת חובקת-עולם. חמאס הוא אסלאמי. חמאס רוצה בח'ליפאת חובקת-עולם. כולם רוצים להשתלט על העולם. כמו "זקני ציון".

נתניהו סומך על כך שרוב האנשים אינם יודעים על מה הוא מדבר. לפי אותו ההיגיון צרפת שייכת לדאע"ש. עובדה: המהפכה הצרפתית ערפה ראשים. דאע"ש עורף ראשים. לפני זמן-מה ערפו הבריטים את ראש מלכם. כולם דאע"ש.

בעולם האמיתי אין שום דמיון בין דאע"ש לבין חמאס, מלבד דבקותם באסלאם. דאע"ש מתנגד לכל הגבולות הלאומיים. היא שואף למדינת איסלאמית עולמית. לעומת זאת, חמאס הוא ארגון לאומני קיצוני, השואף למדינה פלסטינית. באחרונה הוא גם מדבר על גבולות 1967.

כמו כן, לא יכול להיות שום דמיון בין דאע"ש ואיראן. הם נמצאים בשתי גדות מנוגדות של התהום ההיסטורית: דאע"ש הוא סוני, איראן היא שיעית. איראן היא התומכת העיקרית בבשאר אל-אסד. דאע"ש רוצה להפיל אותו, ואם אפשר גם לערוף את ראשו.

עובדות אלה ידועות היטב לכל מי שמעוניין במדיניות העולמית. הן בוודאי ידועות לדיפלומטים במסדרונות האו"ם. אז למה חוזר נתניהו מעל דוכן האו"ם על מצגי-השווא האלה (אם להשתמש בלשון המעטה)?

מפני שאינו מדבר אל הדיפלומטים. הוא מדבר אל הבוחרים הכי פרימיטיביים בישראל, שהם גאים בכך שיש להם באו"ם שתדלן נהדר כזה, בעל אנגלית רהוטה כזאת, המייצג אותם מול פני העולם.

וחוץ מזה, למי איכפת מה חושבים הגויים?

תודה לך שנת תשע"ד

נכתב על ידי: אליקים העצני

היהדות מלמדת את מידת 'הכרת הטוב', אך התקשורת שלנו ליוותה את שנת תשע"ד בכפיות טובה. אולי בגלל הסתלקות "תהליך השלום" שנחשבת אצלם לחיסרון, אך בעיני אחרים להיפך – אם בשנה שחלפה אכן מת ונקבר תהליך הקמת מדינה זרה בארצנו –  ברוכה תהיה!

שנת תשע"ד ראתה תהליכי השתחררות מכמה חולשות שצמצמו את אופק החזון הציוני והגבילו את מוטת הכנפיים שלו. נותצו הרבה מיתוסים של חולשה וחוסר אונים, ועל כך נכיר טובה.

ההיסטוריון הגדול דובנוב הוכיח במספרים כי לציונות אין היתכנות דמוגרפית, הטיף להישארות בגולה ונספה בשואה. מי יגלה עפר מעיניו, שעתידות היו התחזיות "הריאליסטיות" להתהפך ואצל העם היושב בציון – רק אצלו מכל המערב, המזרח התיכון ומכל התפוצה היהודית – הריבוי הטבעי הולך ועולה, עד שהחזיר את "השד הדמוגראפי" לבקבוק?

אזיקים על ידינו היו התלות במקורות אנרגיה מבחוץ והסופיות של מקורות המים. עכשיו, היה צריך למנכ"ל 'נובל-אנרג'י' שיטלטל אותנו: בני אדם, אתם תופסים מה קרה לכם? זכיתם בעצמאות אנרגטית! וכמעט אמר –  עכשיו נעשיתם עצמאים באמת!

אבל אצלנו הלא-ייאמן אינו זוכה אפילו לניד עפעף: אנחנו נספק גז למצרים ולירדן, ומים אנחנו מזרימים – אפילו לעזה! היכן 'הכרת הטוב', שגם בשנת בצורת יכולנו לפתוח את הברזים ללא דאגה, הודות למפעלי ההתפלה שלנו, מן הגדולים בעולם?

חז"ל היו אולי מתקינים ברכה מיוחדת למחזה התנ"כי שחווינו בשנה הזאת: אלפי רקטות שבכוחן לשתק את המדינה ולהרוג מאות, מושמדות תוך מעופן ואותה שעה הנשק שלנו הורג באויב והורס ללא הפרעה, עד ששונאי ישראל מתרעמים על "חוסר השוויון". ואי שוויון בשריון ובמטוסים, שמכל העולם יחידה היא ישראל היודעת להדוף טילים במעופם, והיא גם בין הראשונות בתחומים חדשניים אחרים – סייבר, לוויינים, מל"טים. חלפו ימי האיומים באמברגו, היום אנחנו הבוררים, למי לספק. כל זה אינו מובן מאליו, והגיע הזמן ללמוד להעריך את הטוב ולברך עליו בענווה.

עוד ניבאו לנו שחורות, שאופק העלייה חסום: אזלו "ארצות המצוקה", ומי ירצה לבוא מארצות הרווחה? לכו ושאלו את יהודי צרפת!

ומה בדבר "הלחץ האמריקני", התירוץ הנצחי לנסיגות? אידיאולוגית, הנשיא האמריקני חולק על מדיניות הממשלה, אישית הוא צהוב לראש הממשלה ולמרות זאת – בין המדינות שיתוף פעולה מלא, אפילו באו"מ. האינטרסים המשותפים הם שקובעים. גם ההפחדה של תלותנו הכלכלית באמריקה אינה תופסת, כאשר הסיוע האמריקני מהווה לא יותר מ-1% מן התוצר שלנו. עוד יש כמובן לחץ אמריקני, אבל הוא אינו כזה שמדינה עצמאית אינה יכולה לעמוד בפניו.

מסביב לווילה שלנו משתולל "אביב ערבי", אך בנס שמרנו על הגולן והוא חוצץ בינינו לבין הג'ונגל. ובתפר הזה, ישראל מתנדבת להציל חיים, אפילו הם אזרחי האויב.

וגם – הפתעה, הפתעה! מצרים מעלה רעיון לפיתרון-אמת לבעיה הפלסטינית: מדינה בסיני. מי חלם?

ובין הקפאה להקפאה מתקרבים לישורת האחרונה לקראת 'מזרח תיכון חדש' באמת: חצי מיליון יהודים ביהודה ושומרון. ומתנת-פרידה מתשע"ד: נקם ושילם למרצחי שלושה הנערים.

ותודה אישית. באתי לעולם בעיר קיל בגרמניה, למדתי בגימנסיה נאצית על מעללי הצוללות שלהם, והנה זכיתי לראות את ה'תנין' שנבנתה שם, עוגנת בחיפה ומצטרפת לצי צוללות ישראלי מן המשוכללות בעולם.

"גועל נפש של מדינה…בשביל מה לנו?", התבטא אחד מאושיות התקשורת שלנו, כביכול מפי הנכד שלו שעתיד לרדת מהארץ. תנוח דעתו – את מה שהוא וחבריו משליכים מעליהם, עם ישראל מאמץ אל ליבו באהבה גדולה!

אליקים העצני

אחרי נאום השקרים של אבו מאזן

נכתב על ידי: גרשון אקשטיין

נאום התגובה של ביבי נתניהו בעצרת האו"ם, ככל שיהיה טוב ומלהיב ,לא יעלה ולא יוריד כל התקדמות להסדר מדיני ,נהפוך הוא.

הדרך להתקדם מדינית ולהראות גם שאנו רציניים,הוא לערוך בממשלה דיון רציני על עתיד השלום או יותר נכון, מה אנו רוצים לתת לפלסטינים, מבחינת גבולות וחיים נורמליים.

לאחר מכן, לבצע משאל-עם, על בסיס שאלה אחת בלבד והיא "האם אתה בעד מדינה פלסטינית או לא?" כדי לבטא את רצונות העם והציבור..

על בסיס התגובה מהעם והציבור, להכין הצעה מדינית וביטחונית, ולהגישה כהצעת הסכם לפליסטינים והיה ולא יקבלוה, נישאר בסטטוס קוו ולא נזוז ממנה. עם כל המשמעויות.

במידה ויקבלוה, יחל משא ומתן רציני, בהשתתפות המדינות המתונות

גרשון אקשטיין ,רעננה

בעושר ובאושר

נכתב על ידי: ציפי לידר

בשולי הכותרות: יבול  רב  של  תפוחי  אדמה? – לַגְמַ"ח  וְלא  לפח  *  בעושר  ובאושר  –  נפלאות  הסטטיסטיקה  *  השיר  לאבדון  –  תנו לנוער לחיות  *  תקן  מחייב  בהסעות  תלמידים  *  ולקינוח  רב  בול

                              ***

בל תשחית

  לאחרונה פורסם שהחקלאים ישמידו 8000 טונות תפוחי אדמה בעקבות גידולי שיא בארץ, והצפת השוק המקומי ביבול, העלולים להביא לירידת מחירים.

  לשפשף את העיניים ולא להאמין. האם זה קורה במדינת ישראל, שֶבָּה למרבה הצער יש נזקקים רבים? מדוע לא לתרום כמות אדירה זו לבתי תמחוי ולעניים, במקום להשליכם לפח ולעבור בזדון על 'בל תשחית'? איפה הלב היהודי הרחום ועם ישראל הוולונטרי? האם התמיכה בנזקקים פוסחת על המגזר החקלאי?

נפלאות הסטטיסטיקה

מתברר שלפחות על פי הסטטיסטיקה אנחנו מסודרים. מדינת ישראל נמצאת ב-20 הכלכלות המובילות בעולם, ומככבת במקום האחד עשר בהיקף הנכסים הפיננסיים לנפש. ואם לא די בכך, גם 80% בציבור מאושרים. נפלאות הסטטיסטיקה כבר אמרנו?

  אז איך זה מסתדר עם הנזקקים הרבים והמדוכאים כאן? ואולי מדובר לא באותה מדינה, אלא במדינת ישראל השנייה הענייה, והסקרים שפורסמו רק מצביעים על פער העמדות בישראל בין עניים לעשירים, ומבליט אותו ביתר שאת?

מתכון להתאבדות

  כזכוּר, פרשת המורה לאנגלית בבית הספר התיכון 'תלמה ילין' בגבעתיים, שלימדה שיר על אדם שהתאבד, וביקשה מהתלמידים לכתוב מכתב התאבדות, עוררה בצדק סערה ציבורית.

  דומה כי על רקע מגמת העלייה במקרי התאבדות בקרב הנוער, ראוי היה שהמורה תנצל את השיר כדי לפַתח דיון בנושא התמודדות הסביבה עם תופעת ההתאבדות, ודרכי הסיוע במניעתה. אך נראה שהמורה פיספסה הזדמנות פז זו, ובמקום זאת בחרה להתמקד במכתב ההתאבדות, ובניתוח מניעיה, ובכך לתת לגיטימציה לתופעה.

  למרבה הצער בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרי התאבדות של נערים ונערות על רקע הצקות בפייסבוק, ובעולם אף פורסמו בשידור דיגיטלי חי התאבדויות של נערים בעידוד חבריהם. לאור זאת הדיון במניעת התופעה מקבל מִשנה חשיבות. יש להניח שזו גם הסיבה שהשיר אוּשר במסגרת תוכנית הלימודים של משרד החינוך.

תקן מחייב

  התאונה שאירעה לאחרונה בין אוטובוס דן לרכב הסעות של תלמידים, שֶבה נפצע קשה ילד בן 6, חייבת להדליק נורה אדומה במערכת החינוך. כזכור, נהג המיניבוס ביצע פנייה אסורה ולא ציית לחוקי התנועה.

  לא סוד הוא שתחום הסעות התלמידים בשוק פרוץ מאוד, ואין תקנים מחייבים בנושא. על משרד התחבורה והרשויות המקומיות לקבוע תקן מחמיר בתחום ההסעות, שיבטיח את איכות הנהג וכלי הרכב וכשירותם, לטובת בטיחות הנסיעה של הילדים, ואת החזרתם הביתה בשלום. לשם כך על הנהג להיות זהיר גם בהורדת הילדים מהרכב, לא להיות פזיז ולהפגין אחריות. זאת לאור מספר מקרי מוות של ילדים שנדרסו לאחרונה כשהנהג לא הבחין בהם.

רב בול

   ראוי לשבח את השירות הבולאי בדואר ישראל על השקת הבול הנושא את דיוקנו של הרב עובדיה יוסף, לזיכרו במלאת שנה לפטירתו.

  אין ספק כי כרב ראשי לישראל לשעבר, כפוסק הלכה וכאישיות תורנית משיכמה ומעלה, שהשפיעה רבות על הציבוריות הישראלית, השפעה שחרגה בהרבה מעֵבר להנהגה הרוחנית של תנועת ש"ס –  שמוּר לרב מקום של כבוד בפנתיאון הלאומי.

  כמו כן ראוי לברך על הוספת חוברת תוכן על דמותו המרתקת, חייו ופועלו של הרב, המצורפת למארז בולים יוקרתי שהוציא הדואר. זהו שי ראוי ביותר, שהעניק השירות לציבור לקראת השנה החדשה והימים הנוראים, מתוך הוקרה לרב. קנקן נאה בתוכן נאה כבר אמרנו?

מופעל באמצעות - WordPress | התחבר | פוסטים (RSS) | תגובות (RSS) | עיצוב תבנית - wpdesigner | תרגום והסבה לעברית - מאסטרגייט |