האתר עבר לאתר חדש


פורסם ב- 10 באפריל 2011 – 7:54 | מאת אלכס לוין

להלן הכתובת של האתר החדש

http://torah.in/he1/

 

בברכה : אלכס לוין

לעידכונים באתר ולקריאה של חומר חדש


פורסם ב- 15 בדצמבר 2010 – 0:30 | מאת אלכס לוין

לעידכונים באתר ולקריאה של חומר חדש יש להכנס לקישור המצורף

עידכונים וחומר חדש: יש ללחוץ כאן

תגיות:

האתר כרגע בחשיבה מחודשת


פורסם ב- 20 במרץ 2010 – 2:04 | מאת אלכס לוין

האתר אינו מעודכן , אנו בחשיבה מחודשת לגביו.

בברכה אלכס לוין

הבאנו שלום עליכם - בליווי תמונות של לוחמים ממלחמת יום הכיפורים


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 19:50 | מאת אלכס לוין

הבאנו שלום עליכם - בליווי תמונות של לוחמים ממלחמת יום הכיפורים

להלן הקישור לשיר - הבאנו שלום עליכם

תגיות: ,

מחרוזת שירים עבריים


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 19:34 | מאת אלכס לוין

להלן הקישור למחרוזת שירים עבריים

לשמיעת מחרוזת יש להכנס לקישור המצורף: מחרוזת שירים עבריים

תגיות:

יום כיפור מכפר?


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 19:17 | מאת אלכס לוין

כיצד יכולה קדושתו בלבד של היום לתקן את הפגמים וה"לכלוך" שהותיר אחריו החטא, ללא פעולת "נקיון" מצד האדם?

אלו מביניכם שעקבו אחרי תוכן הנושאים שהועלו באתר בשבועות האחרונים, נוכחו ודאי לדעת כי במשך כל ימי חודש אלול, ובמיוחד בתחילת חודש תשרי, הרי שהנושא המרכזי המעסיק את היהודי המאמין הוא ה'תשובה". שיאה של התשובה מגיע ביום הכיפורים. ביום זה באים כולם, ללא יוצאי מן הכלל, אל בית-הכנסת. אז נעורים אחרוני ה"ישנים" לעשות את חשבון הנפש על השנה האחרונה ולקבל החלטות טובות עבור השנה החדשה.

בתלמוד מובאת מחלוקת בין החכמים באשר למעלותיו וסגולותיו של היום הקדוש. ישנם חכמים הסוברים שיום-הכיפורים אינו מכפר אלא לשבים (העושים תשובה), אולם רבי יהודה סובר שליום-הכיפורים יש כח יותר גדול, ו"בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום-הכיפורים מכפר!". לדעתו, עצם קדושתו של היום די בה כדי לכפר על חטאי האדם, אף ללא כל פעולה מצידו.

ונשאלת השאלה: היתכן? הרי כשהאדם עובר עבירה הוא פוגם בנפשו הזכה, החטא "מלכלך" את הנפש ומיסב לה נזק ממשי. ניתן איפוא להבין אם נאמר שיום הכיפורים הוא עת רצון ובו הקב"ה מוחל וסולח, מעניק "חנינה" ומוותר לחוטא על עונשו, אבל כיצד יכולה קדושתו בלבד של היום לתקן את הפגמים וה"ליכלוך" שהותיר אחריו החטא, ללא כל פעולה "נקיון" מצד האדם?

הקשר

כל יהודי באשר הוא נמצא קשור לאביו שבשמים, אפילו אם לעיתים הוא מנסה להתכחש לכך. כמו בכל דבר גם בנושא זה ישנם כמה דרגות.

הקשר הגלוי ביותר הוא ע"י קיום התורה והמצוות. יהודי אשר כל חייו, במשך כל שעות היום - למן הקימה בוקר המלווה באמירת "מודת אני לפניך מלך חי וקיים" ועד "קריאת שמע" לפני שוכבו על יצועו - עוסק בלימוד תורה ועשיית מצוות נראה, בעיננו לפחות, קשור עם הקב"ה. לעומת זאת יש הרואים באותם אלו המתכחשים לתורת אבותיהם ומתרחקים מן המצוות כאילו בכך נתקו את הקשר שלהם עם אלוקי ישראל.

לאמיתו של דבר טעות בידם. גם יהודי שעבר על מצוות התורה קשור אל הקב"ה. ישנו קשר עמוק ופנימי בין נשמת היהודי למקורה ושורשה האלוקי. בגלל הניצוץ האלוקי, אותו חלק מהקב"ה עצמו ממש שנטמן בנשמה היהודית, לא יכול היהודי להפרד לעולם מן הקב"ה. לכן, אפילו אם באורחות חייו לא ניכר עליו הקשר עם יהדותו, אך בזמנים מסויימים, לרוב בעיתות מצוקה, יתלה מבטחו בה'. יתירה מזו : בזמנים קשים יהיה מוכן למסור את נפשו על קידוש השם.

הכל בגלל אותו ניצוץ אלוקי המכונה בספרי הקבלה בשם "יחידה" - כינוי לעצם הנשמה. אין שום כוח בעולם שיוכל לפגוע בקשר פנימי זה, ואף אם האדם יעבור על כל העבירות שבעולם ויכריז בראש חוצות שפנה עורף ליהדותו - הדבר לא יעזור לו. הוא נולד יהודי ולכן ישאר כל חייו יהודי, וכמאמר חז"ל: "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא".

הכפרה

היות שהקשר הפנימי הזה טבוע עמוק בתוך נשמתינו אין אנו מרגישים אותו במשך חיי היום יום ואנו מודעים רק לשכבות החיצוניות יותר בנפשינו, שם פוגם כל חטא ועוון.

ביום-הכיפורים מתגלית בנפשו של יהודי - בפרט אצל המון העם, אפילו אלו שרק צמים ואינם מחללים את קדושת היום - אותה נקודה פנימית שבעצם הנשמה, היא בחינת ה'יחידה" שבנפש. אז, כשעצם הנשמה מתגלית, אין שום פגם בנפש והקשר עם הקב"ה הוא בשיא השלימות. בדרך ממילא נמחקים ומתכפרים כל אותם הפגמים וכל מה שהיה חסר.

עתה נבין את משמעות הביטוי: "עיצומו של יום מכפר". יום-הכיפורים חושף ומגלה בכל יהודי את הקשר של עצם נשמתו עם בוראה. היות וקשר זה נעלה מכל דרגה ושום חטא ועוון לא יכול לפגום בו, הרי שמתברר כעת שבעומק נשמתו אין לאדם חטאים כלל.

התפילה החמישית

ביטוי לגילוי הנעלה ביום-הכיפורים אנו מוצאים במספר התפילות המיוחדות שבו מבכל שאר ימות השנה - חמש תפילות. מוסבר בתורת הנסתר כי חמש התפילות מכוונות כנגד חמש הדרגות שיש בנשמה: "נפש", "רוח", "נשמה", "חיה", "יחידה". המעלה של יום הכיפורים היא בתפילה החמישית, תפילת "נעילה", בה מתגלית בחינת ה"יחידה" - עצם הנשמה, כפי שהיא קשורה לבדה בקשר אמיץ וחזק עם הקב"ה. כל השערים ננעלים ורק הקב"ה ונשמות ישראל מתיחדים ביניהם ואין רשות לאף גורם זר להכנס. לאחר תפילה זו אנו מובטחים כי ניצחנו בדין, והדבר גורם להתעוררות שמחה מיוחדת.

להלן הקישור לכתבה המלאה: יום כיפור מכפר?

נלקח מאתר:

תגיות: ,

בפולין, בסתיו 1942, התחולל נס אישי קטן ליהודי צעיר ונרדף.


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 19:12 | מאת אלכס לוין

עיניו התכולות של דוד סייטלבאך, ושערו הבלונדיני הבהיר, הפכו לדרכון החיים שלו בזמן המלחמה. כבר בגיל 13 נאלץ דוד לעזוב את עיר הולדתו בדרום פולין, בסמוך לגבול הרוסי-אוקראיני, כשהגרמנים הפכו אותה לגטו. אימו, אביו, אחותו ודודיו נשלחו למחנות הריכוז, שם, מה שדוד לא ידע אז, הושמדו כולם.

נכתב על ידי: איטה הלברשטאם ויהודית לבנטל 

להלן הקישור לכתבה המלאה: בפולין, בסתיו 1942, התחולל נס אישי קטן ליהודי צעיר ונרדף.

נלקח מאתר:

תגיות: , , , ,

ברכת סליחה


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 19:08 | מאת אלכס לוין

בהמשך לשאלה שהתקבלה מסרגי מבולגרה מה זה בדיוק ברכת סליחה , להלן התשובה.

ברכת הסליחה היא הברכה השישית מתוך "שמונה עשרה " ברכות שאנו מברכים בתפילת העמידה אותה אנו אומרים

שלש פעמים ביום ,בתפילת שחרית ,מנחה וערבית והיא: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנלו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה ,

ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח.

התשובה הוכנה על ידי: דוד דרומר.

בברכת חתימה טובה , וצום קל

תגיות:

חיילי ניקולאי בתפילת נעילה


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 19:06 | מאת אלכס לוין

"רבונו של עולם , נבקש נחת מבנים? - הרי בנים אין לנו! נבקש אריכות ימים? - הרי חיינו אינם חיים! נבקש פרנסה? - את כדי מחייתנו אנו מקבלים בקסרקטון!

פלקט של הצבא הלבן ( צבא הצאר) המציג את טרותקי כשד

בזמן הקיסר ניקולאי הראשון, ברוסיא, גזר אז הצאר גזירה כי על כל היהודים להמציא מספר מסויים של חיילים לצבא, פקידי הצאר היו חוטפים אז ילדים בגיל שבע, שמונה ומעלה : את הילדים היו חוטפים מיד אמותיהם או ב"חדר" ומנעוריהם היו מחנכים אותם לחיי צבא. ילדים אלו נקראו "קנטוניסטים" והגלו אותם במקומות המרוחקים ברחבי רוסיה. מקום שיהיו מרוחקים מכל מגע עם יהודים. היו מענים אותם בעינויים קשים כדי שישתמדו. חלק גדול מהם עמדו בנסיון, חלקם מתו, מתוך עינויים קשים וחלקם עברו את כל הצרות והסבל, קדשו שם שמים ונשארו נאמנים למקור מחצבתם. לכשנזדקנו ושוחררו מהשרות הצבאי הקימו להם ה"קנטוניסטים" "החטופים" קהילות עצמאיות בכמה מערי רוסיה. מחוץ ל"תחום המושב" שקבלו זכות ישיבה בהם בהיותם חיילים משוחררים מצבא הצאר. הם אמנם היו בורים בעניני תורה, כי מנעו מאתם כל לימוד. אולם כולם היו מייקרים אותם במאד כי קדשו שם שמים ברבים.

קרה פעם אחת ומשלחת רבנים מגדולי ישראל הגיעה לפטרבורג, בירת רוסיא, להתייצב לפני המלך ניקולאי למען ביטול גזירה אחת שגזר על עם ישראל. היה זה בתקופת "הימים הנוראים" ובימים ההם טרם היו בתי-כנסיות בפטרבורג שהיתה מחוץ לתחום המושב. אולם בעיר המלוכה היה מספר גדול של חיילים יהודיים, "חיילי ניקולאי", היה להם מנין משלהם, והרבנים באו שם להתפלל ביום הכיפורים.

כשהגיעו לתפילת ה"נעילה" בקשו הרבנים שאחד מהם יעבור לפני התיבה להתפלל את התפילה הקדושה שבכל תפילות יום הכיפורים, אולם החיילים מיאנו להיעתר לבקשה זו, וטענתם היתה זו : "רבותי, אמרו החיילים, אין ספק כי אותו אדם שאתם רוצים שיעבור לפני התיבה ראוי יותר להתפלל תפלת ה"נעילה", אך בינינו יש אחר, אשר קידש שם שמים ועבר נסיונות ויסורים רבים כל-כך שגדולים וצדיקים מי יודע אם היו יכולים לעמוד בנסיונות כאלו ולו יש "חזקה" להתפלל "נעילה". ראו, והווכחו !". בסיימם את דבריהם פרמו את חולצתו של חייל זה ולנגד עיני הרבנים נתגלה חזה מלא פצעים וחבלות מהמכות האכזריות שספג, כמעט ולא נותר אף מקום קטן אחד שלא היה מוכה ופצוע מהיסורים האיומים שעברו עליו. הרבנים עמדו מוכי תדהמה מאדם זה ואמרו בפה אחד : "בודאי. אין אף אחד מבינינו שיהא ראוי להתפלל תפילת נעילה לפני ד' יותר טוב ממנו. יעבור הוא לפני התיבה ויצליח להעתיר מפני ד' לבטל את הגזירה האיומה שחופפת על עמנו המעונה!"

טרם התחיל חייל זה את אמירת ה"קדיש" שלפני תפילת פעילה עם הניגון העתיק המיוחד ל"קדיש" זה פתח ואמר : "רבונו של עולם , עמך ישראל, עומדים בשעה זו ומבקשים מלפניך נחת מבנים, בריאות, אריכות ימים ופרנסה. האם אנו "חיילי ניקולאי" נבקש נחת מבנים? - הרי בנים אין לנו, הרי כולנו רווקים! הנבקש אריכות ימים? - הרי חיינו אינם חיים! הנבקש פרנסה? - את כדי מחייתנו אנו מקבלים בקסרקטון ! אם כן מה נבקש לעצמנו ? לעצמנו אנו אין לנו מה לבקש, ואנו מבקשים איפוא, רק בשביל, יתגדל ויתקדש שמיה רבא! \

להלן הקישור לכתבה המלאה: חיילי ניקולאי בתפילת נעילה

נלקח מאתר:

תגיות: , , ,

69%: אוכל ביום כיפור? לא בפרהסיה


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 18:59 | מאת אלכס לוין

כמה באמת רוכבים על אופניים ביום כיפור, מי יילך לבית הכנסת ב"כל נדרי" ו"נעילה" ומה היחס לגבי ארוחה במרחב הציבורי. סקר חגיגי של ynet-גשר

  נכתב על ידי:   ynet     

להלן הקישור לכתבה המלאה: 69%: אוכל ביום כיפור? לא בפרהסיה

נלקח מאתר:

 

תגיות: ,

לקראת יום כיפור סמל היונה


פורסם ב- 28 בספטמבר 2009 – 18:02 | מאת אלכס לוין

נכתב עליי: ציפי  לידר

 

הדרמה  של  יונה הנביא  בארבע  מערכות, ומה היא וסמליה מלמדים על תהליך התשובה. * הפטרת מנחה ביום הכיפורים

                         ***

 פרשת יונה, שנקראת בהפטרה למנחה ביום הכיפורים, יכולה ללמד שיעור מאלף בהלכות תשובה. לא פלא אפוא שהיא נבחרה כהפטרה מתאימה לפני נעילת היום הקדוש.

  דומני כי יותר משספר יונה הוא סיפור התשובה של העיר נינווה, הוא סיפורו של הנביא יונה השב בתשובה, על עקרונותיה וסמליה המתלווים לעלילה הדרמטית המרתקת.

 

מוּדעות  עצמית 

 

  יונה, המסרב ללכת לנינווה בשליחות ה', כדי להודיע על הפיכתה - אם לא תחזור בתשובה – מגלם את חמשת שלבי התשובה, המקפלים

. השלב הראשון הוא הכרת החטא, המוּדעות לעבירה. היפוכה של המוּדעות הוא הדחקת החטא, והבריחה ממנו, הנובעת מהתחושה של חוסר יכולת להתמודד עימו.

  יונה, המבקש לחמוק משליחות ה', במערכה הראשונה, בורח באניה המפליגה מיפו לתרשיש. אין ספק, הצורך בהדחקת החטא ובבריחה מהתמודדות עימו, הוא צורך אנושי טבעי. דוד המלך כבר אמר בתהילים: "אנה מפניך אברח?!"- משמע שקינן בו הצורך לברוח מפני ה', אך שביל הבריחה מהתמודדות עצמית היא לא דרך התורה, המעודדת את המודעות העצמית, כשלב ראשון בהתקדמות האישית ובשיפור המעשים. ואכן דוד המלך מכיר בכך, ומנחיל לנו את עֶקרון ההתמודדות.

  הקב"ה מנַער את יונה מתרדמתו הרוחנית, מטלטל אותו ושולח לו נורות אזהרה. רוח הסערה, שה' הטיל אל הים, והאוניה העומדת להתנפץ ולטבוע בעקבותיה, אמורות לעורר בנביא סערה פנימית על המעילה בשליחותו. המלחים זועקים לעזרה, אולם יונה נרדם בירכתי הספינה. אז נדלקת נורה אדומה נוספת, שה' משגר ליונה בדמות רב החובל, המעיר אותו וקורא לו: "מה לך נרדם?! קום קְרא אל אלוקיך" . ואומנם ניצני הכרת החטא מבשילים בנביא, ולאחר שהמלחים מגלים בגורל כי יונה הוא הגורם לסערה, יונה מכיר בכך ולא מסתיר את העובדה כי "בְּשֶׁלִּי הַסַּעַר הזה". משהכיר והודה באשמתו, ביקש הנביא להטילו אל הים, ואז התחולל הנס והים שקַט ושב מזעפו. הכרת החטא של יונה הנביא, והפסקת הסערה בעקבותיה, ניערה גם את כל נוסעי האוניה שהתקרבו לה'.

  הבריחה מהחטא לא הייתה המצאה של הנביא. ימיה כימי האנושות כולה. כבר אדם הראשון, אבי האנושות, גילם בריחה נפשית זו מחטא עץ הדעת, והקב"ה ניער אותו והעמידו על מקומו בפנייה הדרמטית "אַיֶּיךָּ?"  קריאה זו היא שהביאה את אדם הראשון להכרה בחטאו, ובעקבותיה לחזרה בתשובה. הוא הדין לקין, לאחר רצח הבל, שה' פנה אליו בשאלה הרטורית "אי הבל אחיך", כדי להביא את קין למוּדעות לפשעו החמור. בתוך כל יהודי מקנן יונה הנביא כסמל לאדם הבורח מייעודו הרוחני.

 

חור  באונייה

 

  גם האוניה היא בעלת משמעות סמלית. בגמרא מובא משל על אדם שהפליג באוניה, וקדח תחתיו חור. גערו בו כל הנוסעים על מעשהו. אמר להם האיש: "ומה איכפת לכם, והרי רק במקומי אני קודח". אמרו לו הנוסעים: "טיפש שכמוך, סבור אתה שהנזק הוא אישי, רק לך? והרי מי הים יחדרו דרך החור ויאיימו להטביע את כולנו!" הנמשל הוא, כמובן, השפעת הסביבה. כל מעשה של אדם חורג מתחומו האישי ומשפיע על סביבתו – משפחתו, שכניו, חבריו וכדומה. הסערה שפרצה בגלל יונה, והעמידה את האונייה בסכנת טביעה, ממחישה זאת ביתר שאת ובעוצמה רבה. אולם יונה, כפי שראינו הכיר בחטא, לקח על עצמו אחריות אישית- ובמיוחד כמנהיג- ועזב את האוניה, כדי למנוע את הנזק לציבור. מבחינה זאת יונה מלמד גם שיעור במנהיגות ואחריות ציבורית.

  מעבר לכך, סיפור יונה והאונייה מלמד כי השפעת המעשה של האדם משתקפת לא רק בסביבתו האנושית הקרובה, אלא היא רחבת טווח ומבחינה אקולוגית רוחנית היא מתבטאת גם בטבע הדומם (הסערה בים).

 

יונה  במעי הדג

 

  השלב השני של התשובה הוא החרטה. הסערה הפיסית בים אכן טלטלה את יונה וגרמה לו לסערה נפשית, שבעקבותיה הכיר בבריחתו משליחות ה', התחרט וחזר בו. במערכה ב' ה' מזַמן ליונה בים דג גדול, שבלע אותו ובו חי יונה שלושה ימים ולילות. השהות במעי הדג גרמה לנביא טלטלה נוספת. ממעמקי הדג יונה מגיע לשלב השלישי של התשובה – שלב הווידוי, והוא שופך את שיחו לפני ה'. בעקבות הוידוי והתפילה, הדג פולט את יונה לחיק היבשה. החיים בעולם הדג בלב ים מסמלים את טיהורו של יונה והתנקותו מכל חטא.

עזיבת החטא היא אפוא השלב הרביעי בתהליך התשובה. מכאן יונה מזנק לפסגת החזרה בתשובה, השלב החמישי והעיקרי, המשקף את השינוי המעשי – הקבלה לעתיד.

  עתה, בעקבות ההזדככות הפיסית והנפשית, יונה מוכן למלא את שליחות ה' – ללכת לנינווה, והוא עומד במבחן בהצלחה. חזרתו בתשובה מאיצה לו את הדרך, והוא מגיע לנינווה תוך יום. הבשורה הרעה על הפיכת העיר, מחזירה את תושביה בתשובה. זו היא אפוא המערכה השלישית.

 

  יונה  בנינווה

 

  ההליכה לנינווה היא גם סמל לשינוי מקום, לאו דווקא פיסי, אלא מנטלי עבור הנביא למילוי שליחותו הנבואית. אולי לכך נתכוונו חז"ל באימרתם הידועה "משנה מקום – משנה מזל". שינוי המקום מסמל את עקירת העבר, על כל המטען הנפשי, הרגשי והקוגניטיבי, המתלווה אליו. זו גם הסיבה שה' אמר לאברהם אבינו להתרחק מחרן.   

  החזרה בתשובה של תושבי העיר הגויים הייתה לצנינים בעיניו של הנביא. הקלות היתֵרה, שֶׁבָּהּ שָבוּ מדרכם הרעה, עלולה הייתה להיזקף לחובת היהודים, עַם קְשֵׁה עורף  - לחיוב, אך גם לשלילה - שאינו ממהר לתקן את דרכיו בקלות (עיין  ערך  תוכחות הנביאים). על רקע זה ביקש יונה לחמוק משליחותו. ואומנם יונה מבחינה סמלית מייצג את כנסת ישראל. אך, מההיבט האחר, תשובת הגויים המהירה, אמורה לשַמֵּש סוג של זַרָז (קטליזטור(  ליהודים. ואולי גם זו היא סיבת קריאת ההפטרה ביום הכיפורים.

 

יונה  והקיקיון

 

  יונה, שאכן חזר בו ומילא - למורת רוחו - את שליחות ה' בנינווה, היה זקוק ככל הנראה לניעור נוסף מאת ה', וזה הגיע במערכה הרביעית והאחרונה. כמנהיג נאמן לעמו, הוא היה מוכן להקרבה אישית למען האינטרס הלאומי, כפי שציינו, וביקש למות. ואז , כשיצא מנינווה וישב בסוכה, תחת השמש הקופחת, זימן לו ה' את הקיקיון לצל, קיקיון בן לילה, שלמחרת יבש במחי כרסום תולעת. הקיקיון החולף, שהנביא חס עליו, המחיש לו את ערך חיי האדם, והחלטת ה' לקבל את תשובת העיר נינווה במקום להשמידה.כי, כפי שאומרים בתפילת נעילה, ה' לא חפץ במות האדם, כי אם בשובו מדרכו הרעה. הקיקיון הוא גם סמל מובהק לחיי העולם הזה החולפים.

 ראוי לציין כי גם משה רבנו וירמיהו הנביא, ביקשו לחמוק משליחותם הציבורית, אך זאת – בניגוד ליונה - על רקע ענוותם כלפי עמם. בסופו של דבר, שלא כמו יונה, לאחר שה' לא קיבל את סירובם  הם נענו וקיבלו עליהם את שליחותם.

  חז"ל מציינים כי לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים. בראש ובראשונה הסיבה היא ההיטהרות האישית והציבורית ביום הכיפורים הקדוש, כדברי הנביא: "ושפכתי עליכם מים טהורים, וטהרתם מכל טומאותיכם" והפנמת מציאות ה' כחלק בלתי נפרד מהזהות העצמית והלאומית.

 

גמר  חתימה טובה.

 

                                    ציפי  לידר    

 

 

תגיות: , ,

שיר אדון סליחות לקראת יום הכיפורים:שר-החזן יצחק אלרוב


פורסם ב- 27 בספטמבר 2009 – 3:24 | מאת אלכס לוין

שיר אדון סליחות לקראת יום הכיפורים:שר-החזן יצחק אלרוב

פורסם ב- 22 בספטמבר 2009 – 0:02 | מאת אלכס לוין

שיר אדון סליחות לקראת יום הכיפורים:שר-החזן יצחק אלרוב

להלן הקישור להאזנה לשיר: אדון סליחות-שיר אדון סליחות לקראת יום הכיפורים:שר-החזן יצחק אלרוב

תגיות: ,

אל נורא עלילה - החזן יצחק אלרוב. סליחות. יום כיפור


פורסם ב- 27 בספטמבר 2009 – 3:22 | מאת אלכס לוין

 מאת אלכס לוין

אל נורא עלילה - החזן יצחק אלרוב. סליחות. יום כיפור

להלן הקישור לשמיעת השיר : אל נורא עלילה - החזן יצחק אלרוב. סליחות. יום כיפור

תגיות: ,

אליך ה' נשאתי עיניי - מתוך סליחות


פורסם ב- 27 בספטמבר 2009 – 3:21 | מאת אלכס לוין

 מאת אלכס לוין

אליך ה' נשאתי עיניי - מתוך סליחות

להלן הקישור לשמיעה של : אליך ה' נשאתי עיניי - מתוך סליחות

תגיות:

"ה' מלך" - סליחות בישיבה של הרב דניאל זר


פורסם ב- 27 בספטמבר 2009 – 3:20 | מאת אלכס לוין

מאת אלכס לוין

"ה' מלך" - סליחות בישיבה של הרב דניאל זר

להלן הקישור להאזנה מלאה: "ה' מלך" - סליחות בישיבה של הרב דניאל זר

 

 

תגיות: